האם רשאי לקרוא בתורה שלא בהתאם למסורת הציבור?

לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי

שמעתי את השיעור "פיסול בספר תורה תימני ששירת האזינו נכתבה שלא בהתאם למסורת" והבנתי את התשובה.
שאלתי: למה השורות הכתובות בצורה זו לא נחשבות כמו פרשיות פתוחות וסתומות,
דבר שכן היה פוסל כתיבתם בצורה אחרת?

ומעניין לעניין על אותו עניין:
יש בתנ"ך אותיות גדולות וקטנות ודרשות והסברים על כתיבה כזו בהקשר לפסוק.
שאלתי: מה ההסבר ה כ ל ל י שיש כאלה אותיות?

בתודה מראש!

שלום לכבוד הרב,
1. כשהציבור מתפלל תפילת עמידה אחת (ללא חזרת הש"צ), בנוסח בלאדי, בו הש"צ אומר את כל התפילה לבדו ובקול רם (עד ל"יהי רצון" הראשון), מה על היחיד לומר בעת הגיע הש"צ לברכת "מודים": האם עליו לומר "מודים" רגיל עם החזן (כמובן בלחש) או "מודים דרבנן"?
2. האם יש עניין להחליף שליח ציבור לתפילת מוסף של ראש חודש, או שמא שליח הציבור שהתפלל שחרית יכול להמשיך ולהתפלל גם את תפילת המוסף? 3 האם אבל יכול להתפלל תפילת מוסף של ר"ח, והאם יש הבדל בין אבל על אביו /אימו לבין שאר קרוביו לעניין זה? יישר כח!

יורנו רבנו, האם את קדיש תתקבל שלאחר תפילת שחרית יכול אדם אחר שלא היה שליח ציבור במהלך התפילה לומר או שמא זה חייב להיות אותו שליח ציבור שעבר לפני התיבה במהלך התפילה עד לקדיש תתקבל?

שלום לכבוד הרב
בסידור שיח ירושלים בדיני קריאת שמע על המיטה כתוב " הנוהגים להתפלל קודם השקיעה קורין על המיטה קריאת שמע כולה"
1) האם לא צריך לתקן ולכתוב " הנוהגים להתפלל קודם צאת הכוכבים קורין על המיטה קריאת שמע כולה"?
2) מי שקרא קריאת שמע בין השמשות כלומר בין השקיעה לצאת הכוכבים האם יצא ידי חובה או לא?
תודה רבה לרב.

כבוד הרב שלום! אני נוהג להתפלל בנוסח תימן בלדי, ברצוני לשאול לגבי המצוי ואינו רצוי. רוב תפילותי אני עורך ביחד עם מנינים שאינם תימנים.
רציתי לברר לגבי:
1. אמירת תחנון בשחרית - האם להגיד את נוסח "לפניך..." או שמא "לדוד..." לספרדים או נפילת אפיים של נוסח ספרד, במנין אשכנזי?, ובאותו עניין האם לומר כמנהגנו קודם נפילת אפיים ואח"כ לענות ל -13 מידות? או ליפול מיד אחר חזרת הש"צ? מה דין בימי ב' וה'?
2. כנ"ל, במנחה?
3. אמירת עלינו במנחה?
4. אמירת "הודו" בשחרית?
5. לגבי מזמורים קודם שיר של יום שחרית?
6. לגבי עמידה ב -13 מידות יחד עם כולם או שאפשר לשבת?

שלום הרב, אני בן 14. אני לא מצליח לקום בחופש הגדול למניין מוקדם אצלנו ביישוב בשעה 5:30. אני מתפלל יחיד שחרית. האם יש בעיה עם זה שאני מתפלל לאט והתפילה אורכת לי כשעה ועשרים דקות? האם אין זה מנהג של תימנים?
תודה

לכבוד הרב שלום וברכה!
האם מותר לענות לקדיש וקדושה בין ברוך שאמר לישתבח?
זכור לי שהרב אמר בשיעורו בימי שישי שאין לענות בזמן אמירת הזמירות לקדושה וקדיש.
אולם מארי הביא תשובת רבנו בהל' תפילה ז,יב. שאם הזדמן לאדם הנחת תפילין או טלית יכול לברך בין ברוך שאמר לישתבח אף שהם ברכות סמוכות "לפי שאין ההפסקה בפסוקי דזמרא דבר שיש למחות נגדו בחומרא, שאינו תפילה ולא ק"ש (שצריך) לדקדק בהן עד כדי כך".
תודה רבה ושלמך ירבה.