בגתן ותרש

1.    רכשתי לפני שנים מגילה עם מקל (עץ חיים). שמעתי שיעור מהרב ארז רמתי שליט"א שבו הוא מורה להוריד את המקל מהמגילה מהסיבות הבאות:

א.    זה נגד המנהג

ב. בעיה הלכתית מוציא את המגילה מתורת אגרת והופך אותה לספר.
הרב רמתי ציין בשיעור שכך גם מורה הרב פנחס קורח שליט"א. מהי דעתו של מו"ר? 

2.    האם מתנות עניים בפורים הם מדין צדקה ויש לפעול לפי כללי הצדקה 
(לדוגמא קדימות לעניי עירך וכו') ?
 

לק"י
פנה חברי אליהו לחבריו ברבים בשאלה: "האם מותר להמשיך לחיות כרגיל בזמן שאחים ואחיות שלנו נמצאים בשבי הנאצים העזתים? בזמן שאחרים נלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובגבול לבנון? בזמן שעשרות אלפים גולים בארצם?
האם מותר לעשות משתאות חגיגיים בפורים כשרבים כל כך לא יכולים?
איפה עובר הגבול בין חוסר אכפתיות הנובעת מאפס אמפתיה ובין אדישות סתמית?"
האם הרב יוכל לתת דעתו על שאלה זאת, ואולי במסגרת ההלכה היומית?
תודה ובברכה, תלמידך גיא.

לכבוד מו"ר שליט"א

בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ו (אות ט) כתב מארי: "ורבותינו פירשו לנו, דכשחסר קטע שלם הרי אינה כתובה כולה ופסולה אפלו היה מיעוט דמיעוט בין בתחלה בין באמצע בין בסוף. וההיא דהלכה י׳ שהטשטוש או ההשמטות הן תיבות בודדות או פסוקים בודדים פזורים על פני כולה."
למה כוונת מארי ב"קטע שלם"? מה נחשב קטע שלם שפוסל את המגלה?

ילמדנו רבנו והשי"ת יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים

ממאחר שהשנה כולם קוראים ביום ששי את המגילה.
מה לגבי עניין קריאה בתורה וסעודה?
והאם מי שנמצא בירושלים בליל ארבעה עשר נחשב ירושלמי או שזה לא משנה איפה יהיה?