הבנה בדברי הרמב"ם - הלכות משיח
שלום כבוד הרב,
הר"מ כותב שאדם שלא מאמין ומחכה לביאתו של המשיח "לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו" – ולכאורה קשה, שהרי לפי הר"מ אין הבדל, שכן שלושתם עיקרי אמונה: נבואה, תורה ונבואת משה. והכופר בעיקר אחד ככופר בכל? ומדוע פירט וחילק?
בתודה מראש,
עליך לדעת, שכל הכופר באחד מי"ג עיקרי האמונה, הרי הוא כופר שיצא מן היהדות, אף שמאמין בכל השתים עשרה עיקרים האחרים. אבל הכופר בביאת המשיח, הרי הוא ככופר, גם בנבואה, שגם בתורה ובמשה רבינו, כלומר הוא כופר באופן מיידי בארבעה עיקרי האמונה, וזה חמור מאוד, אף שבתוצאה לכאורה זו אותה תוצאה. וכדי לקדם את ההבנה, הדבר דומה למי שנפטר והוא חייב כרת אחת או הרבה כריתות, שעונש נשמתו בעולם האמת חמור יותר.
תכנים לקריאה נוספת
סירוב פקודה
לכב' מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
ראיתי את תשובת כת"ר בעניין סירוב פקודה, שבו כתב כת"ר שאין לסרב כדי שהצבא לא יתפרק.
1. מדוע אם זה חילול שבת אז כן צריך לסרב, הרי לכאורה הצבא יתפרק?
2. בזמנו שאלתי את הגר"י קאפח זצ"ל על השרות הצבאי, כידוע הוא חייב תלמידי ישיבות ללכת לצבא וטען שזוהי מיצווה ואסור להשתמט ממנה. עם זאת, בזמן שדיברו על מסירת שטחים הוא כתב לי לסרב לפקודות הממשלה ולא להתגייס.
אשמח לקבל מענה מאת הרב. תודה
סדר הלוויתה של הרבנית ברכה קאפח ע"ה
הרב רצון ערוסי מסביר קודם צידוק הדין המנהג שאין מעמידין מיטת האישה ברחוב ואפילו אשת חבר.
מי רשאי ומוסמך, עפ"י משנת הרמב"ם, להתקין בימינו יום טוב?
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
"מכניסי רחמים" בנוסחי הסליחות, היש לחשוש לאיסור ע"ז היות והפנייה לה' באמצעות מלאכים?
מדוע לדעת רבינו הרמב"ם יש לאסור תפילות הפונות למלאכים ומבקשים מהם שיעבירו תפילותיהם לה'?
לדעת המהר"ל מפראג המתנגד לפנייה באמצעות מלאכים, כיצד יסביר השיטה לעלות על קברי צדיקים ע"מ שיבקשו עליהם רחמים?
לשיטת המחמירים והמהדרים בכל תחומי התורה וההלכה, כיצד ראוי להם לנהוג בקשר לתפילות אלו?