אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה על פטירת ילדים קטנים והשתדלות מול גזירה
אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה על פטירת ילדים קטנים והשתדלות מול גזירה
סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על הספר הנבחר באמונות ובדעות לרס"ג - רבינו סעדיה גאון
בשיעורים אשר יצאו בדיסקים על ידי מכון מש"ה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטה באדיבות יחיאל קרואני ונתנאל מלמד. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
אגרת הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף בן יהודה על פטירת ילדים קטנים והשתדלות מול גזירה
הפעם נבאר מדרש ממדרש הגדול שחיבר אותו רבי דוד עדני חכם תימני קדום. בראשית פרק כא', פסוק כא'. אנחנו מוצאים את המדרש הזה גם בפרקי רבי אליעזר פרק כט ופרק ל'. ותראו גישה של דרשן כדי למסור מסרים מעניינים. כידוע ששרה אימנו ראתה את ההתנהלות של ישמעאל רעה ותראה סורו על בנו... שהיה מביא צללים מן השוק, משתחווה להם. ויש אומרים שהוא התעסק בגילוי עריות וכל מיני התנהגויות דפוסי התנהגויות שהם ממש רחוקות ממה שאברהם אבינו מחנך ורוצה לחנך את ילדיו. אז שפיכות דמים, גילוי עריות, עבודה זרה ועוד.
שלום וברכה מארי
שלוש שאלות שהשקפה לי אליך.
1. מהי השקפתך על השיטה האלגורית. האם ללמוד את הספר כתאב אלחקאיק
2. האם ישנו ערך בלימוד שפות שמקדם בעבודת ה' ובידיעתו. כמו שראינו את ידיעות השפות של מהרי"ק.
3. האם ישנו ערך בלימוד הסטוריה.
בהערכה רבה, אלעד.
שלום הרב.
לאחרונה התוודעתי לשיטתו של הרמח"ל שבעקבותיה הלך הרב קוק בהסתכלות על ההיסטוריה כהתפתחות מכוונת בדרך ליעד הסופי - הגאולה. מה לדעת הרב היה הרמב"ם אומר על כך? שהעולם מתנהל על פי מעשינו גרידא ללא הכוונה אלוהית מתוכננת או שמא היה מסכים עם הרב קוק? אשמח להרחבה.
תודה
לכב' הרב , שלום רב!
רציתי לדעת האם באמת ע"פ היהדות נחשב ה"אתאיזם" כטענה של אנשים הסובלים ממחלה נפשית?
אני שואל זאת היות וכל בר דעת המתבונן בעולמינו רואה בבירור את התבונה הגאונית של מתכנן העל הקב"ה, ומאידך, למרות הגילויים המרעישים במאה האחרונה עדיין ישנם תימהונים שחושבים כי הכל נוצר באקראיות גמורה (למרות שלחלקם יש תארים ממוסדות להשכלה גבוהה, אין זה עושה רושם כלל על ברי הדעת, כי נוצר רושם ברור אצל רבים מברי הדעת, שבנידוננו, אותם בעלי תארים אתאיסטים, אינם מנסים כלל להשתמש בשיכלם).
מה דעת היהדות על כך?
תודה רבה.