מכירה לגוים ביום אידם
שלום וברכה, אני מעוניין למכור מוצרים דרך אתר באנטרנט, הפועל באמריקה ומוכר לאמריקאים. פסק רבנו שאסור למכור לעע"ז ביום אידם (יום ראשון). מה עליי לעשות כדי לא לעבור על ההלכה? אינני הבעלים של האתר ואיני יכול שלא להפעילו בימים מסוימים. והקנייה של הלקוחות וכן המשלוח אליהם, מתבצעים באופן אוטומטי. ברוך תהיה
בנסיבות המתוארות בשאלתך - אין איסור. כי אין לך שליטה על האתר, וגם יהודים יכולים לקנות ביום ראשון, וגם הכל מתבצע אוטומטית.
תכנים לקריאה נוספת
"הכנסת הופכת אותנו למדינה לא יהודית"
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה
"הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה–מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו" (רמב"ם הלכות ברכות). בדרכי לעבודה יום יום אני עובר ורואה כנסיות. האם לברך כל יום? ואם לא אז כל כמה זמן? יישר כוחך ושלום.
השכרת יחידת דיור לגויים
רציתי לשאול את כבוד הרב האם מותר ליהודי להשכיר יחידת דיור או דירה שבירשותו לדרוזי/נוצרי/ערבי..
מודים לה' על התשועה בחיסול רב המרצחים נסראללה ימח שמו היהיר ומתפללים שיסייענו לחזור בתשובה על מנת שנגיע ליעדינו עם ישראל ותורת ישראל בארץ ישראל
אתמול הקדוש ברוך הוא סייע לכוחות הביטחון שלנו, השם ישמרם ויחיים, וישלם להם גמולם - גמול טוב. חיסלו את אחד מגדולי הצוררים שקמו לנו בתקופה הזו, יימח שמו וזכרו, אשר זרע הרס, רצח ושנאה. ולכן, אנו צריכים להודות לקדוש ברוך הוא, אבל עדיין להתפלל אליו שיסייע לנו לנקות את השטח מפני כל אותם אויבים שהוא זרע סביבנו, כדי להמשיך לפגוע בנו.
איסור קיום מצוות לגויים
שלום לכבוד הרב,
בהלכות מלכים, פ"י, ה"ט כותב הרמב"ם שאסור לעכו"ם לקיים אף מצווה. הגמ' בסנהדרין נ"ט מדברת רק על שבת ולימוד תורה. לא מצאתי בנושאי הכלים את מקורו של הרמב"ם. אודה לרב אם יוכל לעזור לי. כמו כן הרדב"ז מבין שהרמב"ם אוסר דווקא שביתה לשם מצווה, ולא שביתה מקרית. כיצד מסתדר פירוש זה עם דברי רבינא בגמ' "אפילו ביום שני", וכפירוש רש"י, שלא רק הקובע יום למנוחה, אלא גם מי ששבת במקרה חייב מיתה.
שתי שאלות ברמב"ם
לכבוד הרב שלום!! בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ, יט)-- לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח." - שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים), מותר הדבר? וגם, בפרק ו', הלכה יד': " טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ונפלו שתיים מהן לים הגדול -- הותרו כולן, שאני אומר אותה הטבעת הייתה בכלל השתיים שנפלו. " - כיצד פוסק הרב כך?
התייחסות לאידיהם...
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, היום, נר שביעי של חנוכה, בביקור באתר מורשת הבחנתי בכותרת ענקית "חנוכריסטמס והיהודי החדש" שמופיעה במדור "עמדות" של האתר, בדף - הבית ובמקום וצבע בולטים ביותר. יש לציין שהכתבה שהתפרסמה נלקחה מהעיתון "הצופה" ומישום מה איש איננו מופיע כנוטל אחראיות על המאמר והכותב מאוד נזהר מלקרוא לגויים "גויים"... אלא הוא מעדיף לכנותם "אינם - יהודים"... כנראה עמדתו זאת מוכיחה את איימת הכניסיה עליו. אנא מכבוד המארי להתייחס לפרסום מאמר כזה תחת כותרת כזאת באתר הזה. בברכת התורה, אליעזר