הרגש והשכל במשנת רבנו
שלום כבוד הרב.
1. מה מעמדו של הרגש בחיינו לדעת רבנו מול מעמדו של השכל? האם צריך האדם להשתיק כמה שאפשר את הרגש ולשדרג כמה שיותר את השכל? או שמא יש לרגש גם מקום נכבד לשיטת רבנו.
2. האם ראוי וצריך להחליף את קשר הרצועה של תפילין של יד לשיטת רבנו או שאפשר להשאיר את הקשר כשיטת רש"י? והאם קשר רשי מעכב?
3. האם אפשר להטיל תכלת של ימינו בטלית קטן מכיוון שאין יוצאים בה ידי חובה לשיטת רבנו?
בתודה רבה לכבוד תורתו.
1. הרגש הוא כח בנפש האדם, אין לדכא אותו אלא יש לתת לו ביטוי לפי הנחיות השכל.
2. יש להחליף הקשר.
3. הטלית הקטנה אינה טלית של עיטוף מצווה, ולכן ייזהר מאוד שלא יהיה כלאי צמר בפשתן, גם לא ביום.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מבדילים בין אסמכתא לדין תורה שנלמד בדרשה לפי הלכות ממרים?
אשמח אם הרב יכול להבהיר לי כמה מילים בדברי הרב רב קאפח. ממה שהבנתי מדברי הרב בכמה מקומות, דברים הנלמדים מי"ג מדות הם או א. פירושים המקובלים מפי משה וחז"ל עשו אתם כאסמכתות אבל הם באמת דאורייתא ובהם אין שום מחלוקת, או ב. שהם דינים דרבנן.
תבשיל שנתבשל כל צרכו מערב שבת, כיצד יחמם אותו בשבת לשיטת רבינו הרמב"ם?
כלי שהונח ע"ג כלי והגיע למידת חום רבה, האם בשלב זה מותר להניחו ישירות ע"ג הפלטה?
מהן המשמעויות של היתר חימום התבשיל רק "כנגד המדורה", האם אפילו במקום שהיד סולדת בו?
באלו נסיבות נחשב כלי ע"ג כלי בקטגוריה של "כנגד המדורה" ולא "על גבי המדורה"?
כיצד להבין את האגדה על חלקו של מנשה בעולם הבא לאור דברי הרמב״ם על הנפש?
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
שו"ת הרמב"ם
לק"י
במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.
לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?
נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?
בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.
אלישבע
"אין בישול אחר בישול", האם כולל היתר בשבת לערות מים מכלי ראשון על עלי תה?
האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?
צלייה ל"המברגרס" לכתחילה?
לק"י
לכבוד הרב, מורנו ורבנו.
אני מבלבל מאד לגבי הברור של מאכלות אסורות, פרק ו', בפרט הלכות י' - י"ג. מתי יש צורך לחלט את בשר ומתי אין צורך לחלט אותו? למה?
האם אפשר לעשות "המברגרס" לפי שיטת הרמב"ם לכתחילה? למה או למה לא?
יש לי כמה שאלות לגבי ענין זה. אפשר לברור אותו הרב אלי בבקשה?
תודה רבה עד למאד.
נפטר השוכר במהלך תקופת השכירות, האם נפקע הסכם השכירות או היורשים "נכנסים לנעלי השוכר"?
השאיל לזמן קצוב, האם זכאי לדרוש החזרת הנכס המושאל לפני תום זמן ואפילו מן היורשים אם נפטר השואל?
האם ניתן ללמוד ק"ו לשוכר אשר שילם עבור זכות קניינית זו? האם יורשים חייבים לפרוע חובות אביהם כשאין בעזבון כסף שיספיק למטרה זו?
אם בקשו היורשים מהמשכיר להקפיא זמנית תשלומי השכירות, האם יתחייבו בנזקים העלולים להיגרם למשכיר?
בכורה
לק"י
כבוד הרב שלום וברכה,
מה ההגיון המוסרי-תורני שהתורה מנחילה לנו בכך שבכור יקבל פעמיים בנתח הירושה מעל אחיו?
וה' יסייעהו במאור תורתו.
גלעד.
מלח שהונח בכלי בשרי נקי, האם אסור להשתמש בו בארוחה חלבית?
האם יש לחשוש שמאכלים חריפים עלולים לפלוט טעם מתוך הכלים שהם מונחים בם?
באילו נסיבות יש לחשוש ולאסור המאכלים החריפים שלא להשתמש בארוחה חלבית או בשרית למרות שהם בעצמם "פרווה"?
האם יש לחשוש ל"מליח כרותח" לא רק להפלטה והבלעה במאכלים אלא גם להפלטת טעם מכלים אף שהם נקיים?