תכנים לקריאה נוספת
פסיקת הרמב"ם ע"פ התלמוד
שלום כבוד הרב,
כותב רבנו בהקדמה לא' "...כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם...",
האם רבנו פסק במקרים מסוימים שלא כמו בתלמוד?
ואם כן האם זה רק כאשר זה לא נגד את התלמוד ?
ולפי האמור האם מותר בדורנו לפסוק שלא כמו התלמוד לפי רבנו ?
תודה
שו"ת הרמב"ם
לק"י
במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.
לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?
נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?
בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.
אלישבע
שאלה ברמב"ם
שלום הרב
בהלכות תלמוד תורה א:ז רבינו מתיר לקחת רב ללמד בשכר אף על פי שהוא אוסר את זה. השאלה היא למה זה מותר ללמוד אצלו למה זאת לא חיסרון בחיוב שהרב צריך להיות דומה למלאך
תבשיל שנתבשל כל צרכו מערב שבת, כיצד יחמם אותו בשבת לשיטת רבינו הרמב"ם?
כלי שהונח ע"ג כלי והגיע למידת חום רבה, האם בשלב זה מותר להניחו ישירות ע"ג הפלטה?
מהן המשמעויות של היתר חימום התבשיל רק "כנגד המדורה", האם אפילו במקום שהיד סולדת בו?
באלו נסיבות נחשב כלי ע"ג כלי בקטגוריה של "כנגד המדורה" ולא "על גבי המדורה"?