ר"ח אלול שחל בשבת, מהי ההפטרה שיקראו "השמים כסאי" או "עניה סוערה"?
כיצד נהגו בעדות ישראל בגין שבת זו, האם המשיכו בהפטריות "שבע דנחמתא"?
מהי שיטתו של הרמב"ם בסוגיה זו במיוחד שאין לה שום איזכור בתלמוד?
שלום
1.האם לומר שאני לא אוהב כל כך להתפלל בבית כנסת
מסוימת כי הנעימה של התפילה שם לא מוצאת חן בעיני
או דברים אחרים מהסוג הזה מבטא ,קצב תפילה וכדומה
האומר עובר על איסור לשון הרע והשומע שקיבל אותה ?
אתה רשאי שלא להתפלל בבית כנסת כנסת שאינם מדקדקים בדברים שהזכרת, אך אינך רשאי לרכל או לספר ששם לא מדקדקים.
ואם תישאל מדוע אתה לא מתפלל שם, לממונים אתה רשאי לומר, אבל לא לאחרים,
ואם תישאל מה דעתך על התפילה שם, תוכל לומר בלשון חיובית, שלדעתך יש צורך יותר לדקדק בתפילות.
כיצד נהגו בעדות ישראל בגין שבת זו, האם המשיכו בהפטריות "שבע דנחמתא"?
מהי שיטתו של הרמב"ם בסוגיה זו במיוחד שאין לה שום איזכור בתלמוד?
לרב שלום וברכה,
עם צאת תלמידי בתי הספר לחופשה אנו מקיימים בימות החול מנין שני בשחרית. במניין נוכחים גם אנשים מבוגרים. ברצוננו לעודד את צעירי הצאן לשמש כש"צ כמנהגנו דבר הנמנע מהם במהלך שנה"ל וד"ל. האם בנסיבות הנ"ל ניתן להזמין נער כמובן שאינו קטן לעבור לפני התיבה? האם יש חילוק בין שחרית לבין מוסף של ר"ח? הבהרה: מנין זה מתקיים אך ורק בחופשה ובעיקר נועד לתלמידים. בברכה
1. האם נשים (תימניות) יכולות לומר פסוקי דזמרא בשם ומלכות ( ברוך שאמר וישתבח וכן יוצר המאורות, מה לגבי תפילת מוסף?
2. מה דינו של חלקי עוף קנויים שהוכשרו כעוף שלם לגבי חליטה?
3. מה דינו של עוף שהוכשר שלם האם נח\יתן לחלוט אותו שלם ואח"כ לחתכו?
4. חלקי בשר בקר שכנראה לא הוכשרו בגודל שנקנו מה דינם לגבי חליטה?
שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה
דחוף מאוד מאוד - ערבית האם מותר להתפלל בחדר שיש בו שולחן, עם אוכל מתחת? אני מתכוון לפסולת, כדוגמת קליפות גרעינים, פירורים, וחלקי אוכל אחרים. ואם כבר התפללתי, האם חייב לחזור על שמע? ועל שמונה עשרה?
1) אחרי שאמרתי שמע ישראל על המיטה, שמעתי מוזיקה, האם יש איסור בדבר זה?
2) אם אמרתי שמע ישראל ועוד לא נרדמתי, והזתקקתי ללכת לבית - הכסא, אחרי שחזרתי, אני צריך לחזור ולומר שוב שמע - ישראל?
3) האם אני יכול לומר שמע ישראל בשכיבה או צריך לשבת ולומר?
שלום וברכה למארי רצון אדם שהתפלל יחיד ערבית, וסיים תפילתו. כמה זמן צריך לחכות עד שיוכל לחזור למקומו הראשוני?
2) למה לא חותמים "המלמד תורה לעמו ישראל"? הר"מ ענה כי אנחנו מצווים ללמוד, ה' לא מלמד. אך בתלים קי"ט דוד מבקש הרבה "למדני חקיך" ומתחנן על לימודו. מה שונה בברכת התורה שאיננו יכולים לבקש כמו דוד?
תודה רבה מארי
שלום וברכה כבוד הרב.
עבודת ה' על מנת לקבל פרס הינה פחותה.
נאמר בתחנונים שלאחר סדר היום: "כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא..."
האם ראוי לומר זאת?
יענה כבוד תורתו ושכרו מן השמים
ראיתי תשובתו של מרי כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=45648 בנוגע לתפילה על במה. בראש השנה, עברנו להתפלל ממקומנו לבית כנסת אחר אך יש שם במה. רב בית הכנסת לא כל כך הסכים שיתפללו תחת הבמה מכיוון שלדעתו אין מקום לסברתו של מרי יוסף בעניין זה. לכן הדבר היה תלוי בש"ץ אם רצה התפלל מתחת לבמה ואז יכלתי לצאת ידי חובה לענות אמן וכו'. אך כשהרב התפלל מוסף ביום הראשון, ואנשים אחרים התפללו מנחה/ערבית - מצאתי עצמי מתפלל יחידי כי לפי דברי מרי אין לענות אמן ואין יוצאים יד"ח בתפילה של שליח צבור זה. שאלתי היא כזו.