האם רשאי לקרוא הלל במשך היום גם שלא בשעת התפילה?

למארי רצון ערוסי הי"ו
1) האם המנהג לקרוא את התוכחה בנעימה מהירה מבוסס על מקורות הלכתיים או שמא זהו מנהג בלבד. ואם זהו מנהג בלבד מה דעתו של הגר"י קאפח ושל כבוד הרב לגבי האופן שבו צריך לקרוא את התוכחה?

שלום לכת"ר שאלתי את הרב בעבר את השאלה הבאה: רבנו כותב בפירוש שתחילת זמן שחרית מהנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית, ורק בהלכה ז כותב שהמתפלל תפילה שלא בזמנה וכו' ואם התפלל שחרית בשעת הדוחק מעלות השחר, משמע שזמנה הוא לא מעלות השחר, אז כיצד יש לטעון שזמנה מעלות השחר עד 4 שעות? יותר הגיוני שזמנה מהנץ עד 4 שעות מהנץ ורק בשעת הדוחק לפני זמנה מעלות השחר יצא. וכן משמע מתשובת רבנו סימן קל"ד: "אז תראה השמש בתחלת היום נמוכה וקרובה לארץ למראית העין, וככל שתעבור שעה מן היום, השמש מתרוממת מן הארץ, היא לצד שמאלך, עד סוף השעה הששית ואז תראה השמש נגד פניך בדיוק מול עיניך. וזהו מה שקוראים בי קרנאתא.

שלום לכבוד הרב
רמב״ם בהלכות תפילה פרק יוד הלכה בי
כתב אני אומר שאינו חוזר ומתפלל וגו'
ולשון רבינו כשאומר דין שאינו מפורש בתלמוד נראה לי. השאלה למה פה רמב״ם שינה את לשונו

לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יאריך השם ימיו בטוב ושנותיו בנעימים וירחיב גבולו וירבה חילו. נהגו העם בארצות תימן לומר אחר התפלה במנחה וערבית קודם עלינו לשבח מזמורי תלים. (ועד כמה שאני יודע נהגו כן אף הרמביסטי"ם אע"פ שמרי כתב שרצונו עז להדפיס סידור כנוסח הרמב"ם בפועל לא עשה כן והמשיך להתפלל כתכלאל מהרי"ץ.) בישיבתנו נוהגים לומר אחר עלינו לשבח מזמורי תלים למען ירחם השם עלינו. ומכיון שבזמן שהאשכנזים אומרים עלינו לשבח אני אומר למנצח ושיר למעלות, וכשהם אומרים את המזמורים שאחר התפלה אני אומר עלינו לשבח נמצא שאיני אומר עמם את המזמורים האלו.

לכבוד הרב אני נוהג לפי מארי והרמב"ם יש ימים שאני מתפלל אחר הנץ החמה ויש חשש שבתפילה כבר יעבור זמן ק"ש איך אנהג? יש לציין שהמתפללים שם ממהרים לקרות ק"ש (ולא בתפילה אלא קודם שהתחילה) קודם שיעבור זמנה. אני רוצה לצאת יד"ח ק"ש בזמנה. יש לציין שאני קם קודם הנץ אך מסיבות אחרות אני מגיע לתפילה שמתחילה בזמן קצת קודם זמן ק"ש ואני מפחד שזה גבולי. האם אוכל לקרות קודם הנץ ק"ש עם ברכות ק"ש וכך אצא יד"ח בזמנה? ואם כן מה אעשה בתפילת הציבור כשנגיע לברכות ק"ש איך אנהג? יורנו רבינו דרך ד'. כל טוב

לק"י

לעניין שליח צבור בתפלה האם הוא צריך לסיים בין הראשונים ב אנו מתפללים מנחה בצבור ויש אחד שרוצה להספיק ולומר תחנון לפני השקיעה ולא מחכה למניין וכשמגיע המניין אחרי שהוא התפלל הוא רוצה לעשות תפלה אחת ג לפי מנהג הבלאדי אם אומרים קדיש אחרי מזמור תהלים לפני ערבית

שלום כבוד הרב
יתום שאומר קדיש על אביו( שהיה ממתפללי בית הכנסת) ונוסע בשבת בפרהסיה ובא לבית הכנסת בשישי-שבת ולאחר מכן נוסע.
אני ממונה על הקמת המתפללים לתפילה וקדישים כשהוא קם לומר קדיש אני דואג שמישהו יקום לצידו לומר קדיש( בצורה שקטה)
וזאת על פי מה שנכתב בילקוט יוסף "שצריך שאיש כשר אחר יומר עימו קדיש".
האם אני נוהג נכון?
האם יש הלכה מפורטת יותר כי למנהגנו לא אומרים הרבה אנשים ביחד קדיש
התשובה דחופה לציבור
תודה מראש לכבוד הרב

שלום הרב.
רציתי לבקש מהרב פירושים על מספר פסוקים אלמנטריים מההלל;
א. "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח"
ב. "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"- את הפרשנות המילולית עוד ניתן להבין אך יותר מורכב נראה לי הקשר לשאר חלקי ההלל ופירוש הפסוקים בהתאם למשמעות הכוללת היוצאת מההלל. אשמח אם הרב יתן לי פרשנות על פסוקים אלו.
בתודה.