תכנים לקריאה נוספת
ברכו את ה', לפני עלינו לשבח
שלום מארי.
רציתי לברר מה המקור לפתיחה של "ברכו את ה'" לפני עלינו לשבח.
לעניות דעתי לא מצאנו מקום שבו פתח השליח ציבור בברכו שאין אחריה ברכה ממש, כגון: ברכת קריאת שמע.
ואילו כאן לאחר עניית הציבור כולם ממשיכים עלינו לשבח וכו', האם לא ניתן לחוש לברכה לבטלה? או שמה אין בזה עניין?
אודה למארי על תשובתו.
בברכת כבוד ה' עליכם,
חננאל
שונות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. מדוע בזה"ז אנו מחשיבים את חודש תשרי כחודש הראשון משא"כ בתורה שמחשיבה את ניסן?
ב. יש איסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ". מכאן נלמד שאסור לומר ק"ש ושה"י בטעמיהם. מה פי' "טעמיהם" האם הפיסוק או הניגון או ההטעמה של המילה? (שהרי בשירת הים שבתפילה אנו קוראים כניגון של הקריאה בס"ת ולפי הפיסוק?).
ג. בברכת "הנותן לשכוי בינה" תיבת "לשכוי" מלרע או מלעיל?
בתודה ובהערכה רבה.
הצטרפות למניין
שלום לכת"ר, בית כנסת הפתוח למבואה או לחדר סמוך, ובבית הכנסת יש לפחות עשרה, האם מי שעומד מבחוץ או במבואה או בחדר הסמוך נקרא מתפלל במניין? הרי רבנו התייחס בפרק ח' תפילה רק לעניין צירוף עשרה אך האם כשיש כבר עשרה והוא רק מצטרף אליהם הדין כך?
תודה.
מדוע לא מקדימים הפסקת בקשת גשמיפ בשביל עולי הרגל
לכבוד הרב שלום שאלתי היא הרי אנחנו מתחילים לבקש גשמים בז' במר חשוון ולא בשמחת תורה כדי שעולי הרגל יספיקו לחזור אז השאלה שלי היא למהאותו עניין לא חל גם בהפסקת בקשת גשמים שהרי מפסיקים ביו"ט ראשון של פסח. ומדוע אז לא מקדימים את הפסקת הבקשה בשבועיים כדי שאלה שעולים לרגל יכלו לעלות ברגוע ולא ייתפללו בעת עלייתם שירד גשם.
לצאת יד"ח בתפילה על במה
שלום למרי רצון ערוסי ימלא ה' משאלותיך לטובה.
ענייני תפילה
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. הרמב"ם כותב שכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה מאידך אסור להקדים את החזן בתפילה כיון שצריך לומר מילה במילה איתו וגם מצד הפסק, אם כן כיצד עלי לנהוג בעניין? יש מס' ברכות שכן אפשר לענות אחריהן האם "בונה ירושלים ו"הא - ל הקדוש" נכללות?
2. כיצד עלי לנהוג בחליצת התפילין, לחלוץ מיד את התפילין של ראש או לשחרר את רצועה מהאצבע (כפי שעושים בהרבה קהילות) ורק אח"כ את השל ראש? האם יש נפקא מינה בין חולץ ביד ימין או ביד שמאל?
3. כיצד מארי היה נוהג לומר "אמת ואמונה" עם האות ו' או "אמת אמונה"?
4.
מתי להתחיל חזרת הש"צ
הרבה פעמים יוצא, שאנחנו מתפללים מנחה, ויש בדיוק עשרה מתפללים כולל החזן. השאלה היא מתי מותר להתחיל את חזרת הש"צ? האם החזן צריך להמתין לשאר תשעת המתפללים ?
מדוע לשיטת יהודי אשכנז כשמגיע ש"צ ל"גאל ישראל", אומר "ישראל" בלחש ?
האם עניית "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל" פוגעת בעקרון של הסמכת גאולה לתפילה?
לפי מסורת יהודי תימן, היש לומר "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל"?
מהי מעלת הקהל שמקפיד שלא לנטות ימינה או שמאלה ממסורת אבותיהם והוראות מרא דאתרא שלהם?