חונן הדעת
שלום לכבוד הרב.
רציתי לשאול אם לפי דעת רבינו לאחר שחטא האדם באכילה מעץ הדעת נחסרה שלמותו מה אנו מכוונים בברכת חונן הדעת למעשה ?
לא חל שינוי מיכני בשכל האדם, כי לא חל שינוי בבריאה, אחרי ששת ימי בראשית, אלא האדם הראשון נכשל בכך שנכנע ליצרו ושיעבד שכלו ליצרו.
תכנים לקריאה נוספת
קדושתם של ארץ ישראל ירושלים ומקום המקדש במשנת הרמב"ם וריה"ל
השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"
"בתולת הים", האמנם לפי חז"ל קיים במציאות יצור כזה?
האם קשור למה שכינו חז"ל "סירונית" שחציו דג וחציו אשה?
מה ההשפעות של מציאות כזו לגבי דינים שונים בהגדרת אדם, למשל לגבי טומאת יולדת?
האם מדובר באותם פעמים שחכמי ישראל מתכוונים להעביר לנו מוסר השכל באמצעות סיפורי אגדה?
החלפת שם
בעבר הייתי קשור למקובלים רבים.
השם שניתן לי בברית המילה (וכך בת.ז) היה "אלי", אך הם יעצו לי והפחידו אותי לשנות את שמי ל"אליהו רחמים", ואכן הלכתי למשרד הפנים ושיניתי שמי לאליהו רחמים.
כיום בזכות הרמב"ם אני מבין כי אין משמעות יתירה לשם, והייתי יכול לחיות מצויין גם עם השם אלי.
אך מה לעשות, כעת כתוב לי בת.ז "אליהו רחמים", ושם קודם: אלי.
האם בכתובה אהיה חייב לכתוב אליהו רחמים? אינני מעוניין בשם זה מכיון שהוא מזכיר לי את בורותי בעבר, ואני רוצה לחזור לשמי השטבעי שניתןללי ע"י הורי
מסילת ישרים - סוף פרק כד- פרק כה - בדרך קניית היראה 36
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין