י"ג מידות
שלום כבוד הרב.. ברצוני לדעת האם לפי מנהג התימנים נוהגים לעמוד ב - י"ג מידות או לא.. בברכת גמר חתימה טובה מתן
למנהג הבלדי לענות "אמן יהא שמיה רבא" עד "עלמיא". א"כ כל זה הוא עניין אחד. ומהמילה "יתברך" וכו' מתחיל עניין חדש. מדוע א"כ עונים אמן לאחר אמירת הש"ץ "יתברך"? לכאורה זה באמצע אמירת השבח(ישתבח ויתפאר וכו'?
עיין נוסח הקדיש ואופן אמירתו בסדר התפילה שסיפח רבינו לספר אהבה, עמ' תשכ (מהדורת מכון מש"ה).
ושם רבינו כתב שצריך לענות אמן אחרי שהש"ץ אומר יתברך.
ואח"כ בש"ץ אומר ישתבח וכו'. שים לב ישתבח לא וישתבח, כמו בעץ חיים. ואם כן, ישתבח היא עניין חדש.
שלום כבוד הרב.. ברצוני לדעת האם לפי מנהג התימנים נוהגים לעמוד ב - י"ג מידות או לא.. בברכת גמר חתימה טובה מתן
אני גר בירושלים ישנו מניין שמתקיים ברחבת החנייה , הרחבה גדולה מאוד, המרחק בין המתפללים גדול. האם אפשר להצטרף? לאחד השכנים יש גם ספר תורה. איך להתנהג?
בס"ד שלום כבוד הרב
רציתי לשאול אותך, האם מותר לשחק לפני התפילה? (משחקים על הלוח של הכיתה, משחקי כדור וכו'..) והאם מותר להיות בשיעורים שמעבירים לפני התפילה? (ושמברכים ברכות התורה לפני זה..) וגם.. האם מותר לאכול לפני התפילה?
תודה רבה רבה!! יום טוב ")
שלום וברכה.
המאחר לבה"כ ומגיע לקראת 'ויברך דוד': האם יברך ברוך שאמר ויקרא פרק תלים ויברך ישתבח, או שמא עליו לוותר על ברכות ברוך שאמר וישתבח אם הוא איננו קורא את כל ששת מזמורים התלים?
לכאורה (וכמדומני שפעם קראתי זאת בשיח ירושלים) משמע מדברי הרמב"ם שברכות אלו ניתקנו דווקא למי שאומר את ששת המזמורים, ולכן המאחר לא יברך. מהי הכרעת הרב?
ברוך תהיה
שלום עליך מארי. אנא ענה על 2 שאלותי:
1) האם מותר להתחיל בתפילת 18 במנחה,60 שניות לפני שעובר זמנה?
2) הרב אמר בתשובות לפני מס' שבועות, שאפשר לא למלמל את ברכות ק"ש עם החזן. אך הרמב"ם כתב "ומתחיל ופורס על שמע בקול רם, והן עונין אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לברך ולקרות קורא עימו, עד שמברך גאל ישראל." הרי זהו הדין, אז מדוע לא עושים זאת?
תודה רבה
לק"י
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי שליט"א
יורנו רבנו
א. דין צירוף למניין שתשעה מהצבור עומדים בעזרת הגברים שבבית הכנסת והעשירי בעזרת הנשים כדוגמת בית כנסת הרמב"ם בקרית אונו, האם כיון שהוא נמצא עימם באותו בניין ורואה אותם והם אותו מצטרף או שמא חלק לעצמו רשות אחרת ואינו מצטרף?
ב. בדין חצר גדולה וחצר קטנה שנפרצה המובאת להלכה ברמב"ם בהלכות תפלה פרק ח, האם דין זה בדווקא שנפרצה לאחר בנייתה או שמא הדין הוא גם שנבנתה כך מלכתחלה ולא נפרצה כלל ועיקר?
כיצד ניתן לפרש את דברי הגמרא: "עד שיתפקקו חוליותיו שבשדרה" והרמב"ם אומר "שיעשה כקשת"?
האם כריעה פירושה כיפוף ברכים והטיית גו זקוף מהמתניים כמו החרדון, או ראשו כפוף כאגמון לביטוי הכנעה?
כיצד מתבטא קידה בנפילת פנים, האם בישיבה על הכסא או על הארץ כשברכיו אחת על השניה וראשו מוטה על צדו?
ראיתי תשובתו של מרי כאן: http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=45648 בנוגע לתפילה על במה. בראש השנה, עברנו להתפלל ממקומנו לבית כנסת אחר אך יש שם במה. רב בית הכנסת לא כל כך הסכים שיתפללו תחת הבמה מכיוון שלדעתו אין מקום לסברתו של מרי יוסף בעניין זה. לכן הדבר היה תלוי בש"ץ אם רצה התפלל מתחת לבמה ואז יכלתי לצאת ידי חובה לענות אמן וכו'. אך כשהרב התפלל מוסף ביום הראשון, ואנשים אחרים התפללו מנחה/ערבית - מצאתי עצמי מתפלל יחידי כי לפי דברי מרי אין לענות אמן ואין יוצאים יד"ח בתפילה של שליח צבור זה. שאלתי היא כזו.
לרב שלום,
האם מותר "להפיץ" שם של חולה כאשר אין לי שליטה לאן שמו יגיע. ויכול להיווצר מצב שאנשים ימשיכו להתפלל עליו גם כאשר הוא הבריא או חו"ח נפטר? האם אין בזה משום תפילה לבטלה?
תודה