תימני בביכנ"ס אשכנזי/ספרדי
שלום!
א. האם תימני העולה לתורה בבית כנסת של עדה אחרת יברך במבטא תימני?
ב. האם יקרא את הפסוקים כמנהג תימן או שיתן לבעל קורא לקרוא?
ג. לאחר תפילת עמידה האם ישב ויטה לומר לפניך או יאמר כמנהג המקום?
שלום לכבוד הרב השלום והברכה,
1) האם יש איזושהי דרך עתיקה או מסורת לקרוא את זה?
2) האם חייב לקרוא גם רש"י?
3) הייתי רוצה לדעת גם את דעת הגרי"ק והרמב"ם.
תודה לכבוד הרב,
תבורך בבריאות טובה!
1. מנהג יהודי תימן שאחד קורא פסוק, וכולם חוזרים על הפסוק, ואחר קורא התרגום וכולם שומעים.
2. אין חיוב, אבל דבר זה רצוי.
שלום!
א. האם תימני העולה לתורה בבית כנסת של עדה אחרת יברך במבטא תימני?
ב. האם יקרא את הפסוקים כמנהג תימן או שיתן לבעל קורא לקרוא?
ג. לאחר תפילת עמידה האם ישב ויטה לומר לפניך או יאמר כמנהג המקום?
א. כשרות ספר תורה תימני חקוק מנוקב בסופי פסוקים או באתנחתא. האם דינו כספר תורה מנוקד?
גיטין כ עמוד א
רמב"ם הלכות ספר תורה
ב. כשרות ספר תורה שנמצאו בו 3 טעויות
גמרא נזיר סה עמוד ב
רמב"ם הלכות ספר תורה
שלום רב!
הצטרפתי לאחרונה למנין תימני מדי בוקר. אני מאוד רוצה לקום למנין זה, על אף השעה המוקדמת. תפילת שחרית מתחילה ב -5:20 מדי יום. אני לא "פועל" שצריך לקום מוקדם ( אני צריך להתייצב לעבודה ב -9:00), אולם בימים הללו זמן עלות השחר וזמן הנחת תפילין וציצית מתאחר. האם אוכל לסמוך על הקולא של "פועל"? או שמא עלי לקום למנין יותר מאוחר (כמו ותיקין), מה עושים במקרה שזמן הנחת תפילין יותר מאוחר וא"א לברך על התפילין?
תודה!
א, ספר תורה ספרדי האם תימני יכול לקרוא בו בפרשה שיש חסר ויתיר
שלום לכבוד הרב.
אנשי הכנסת הגדולה תיקנו לנו את הברכות ואת התפילות והם שימשו כסנהדרין של עם ישראל. יש לי קושי!!! בזמן אנשי הכנסת הגדולה היה את בית המקדש השני.
א. במוסף של שבת אנו אומרים : "יהי רצון שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספים כהלכתם". מדוע הם תיקנו את הנוסח הזה, הרי בתקופתם היה את בית המקדש והיו קורבנות תמיד?
שלום לכבוד הרב שליט"א
מתפלל המדייק במלים ידע שהש"צ יתחיל חזרה בעוד שהוא לא סיים עמידה. האם הוא יכול לבקש מראש ממתפלל אחר (לא מהש"צ) שכאשר הוא יענה קדושה יכוון להוציא גם אותו?
חזק וברוך.
כבוד הרב שלום!! האם יש תנועה מיוחדת (איך לשים את היד על העיניים) לומר שמע ישראל? מצפה לתשובה
שלום הרב.
היהדות מאמינה בשיטת השכר ועונש - כלומר, אנו עושים טוב - שכרנו טוב, עושים רע - גמולנו רע. איך מובנת משמעות התפילה עפ"י כך? אם אנו נתפלל לטוב - מדוע שנקבל טוב אם פעלנו רע ומגיע לנו רע? ואם נגיד שאנו מתפללים רק להעלות ולשפר את האדם המתפלל - הרי יש את ברכת "שמע קולנו", כלומר, שבקשות האדם בתפילה פוטנציאליות לשינוי המציאות. אם כן - איך מטרת התפילה פועלת בהתאם לשיטת השכר ועונש?
לכבוד הרב שלום. במחילה מכבוד תורתו, לא הבנתי שהכותרת "אמונה ותפילה" מדברת על נושא ההשתנות בה', לכן לא עיינתי בה לפני ששלחתי לרב את שאלתי. אך בכל זאת עדיין אני לא מבין, אם כל תועלת התפילה זה בכך שהאדם משתנה והגזירה שנגזרה עליו שייכת למעלה אחרת שהיה בה. מה עניין הברכות הספציפיות שאנו מתפללים חונן דעת, ברך עלינו וכו'. ויתרה מזו מדוע בכלל צריך דווקא את התפילה לדברים אלו? הרי לפי הנאמר ישוב אדם בתשובה וממילא תשתנה דרגתו וכל הגזירות השייכות לה.
היש להתייחס לעצמו של יום התענית כדינו של יום הכיפורים או לקבוע דיני היום לפי מצב המתפללים?
לשיטת הנוהגים שלא להעלות לתורה מי שלא צם, כיצד מוסיפים "עננו" בערב התענית והרי טרם החל הצום?
מהו מקור המנהג שלא להעלות לתורה או לשמש כש"צ את מי שלא צם או אף להוציאו חוץ לביהכ"נ אם הוא כהן?
כבוד הרב שלום,
אם אדם לא ישן כל הלילה, האם צריך לברך ברכות השחר שמגיע זמן שחרית???
תודה מראש.
1. בבית הכנסת בו אני מתפלל (נוסח בלדי) הוחלט לאחר הרבה שנים כי בשבת לאחר "מלכא דעלמא" לא יינתן מי שבירך לכל מי שחפץ בכך אלא מי שבירך אחד לכל התורמים מיד לאחר מכירת המוסף והפרק כדי לחסוך בזמן ואולי גם בעוונותינו למנוע דיבורים מיותרים...... האם זה מקובל ותקין בקהילתינו?
2. האם מותר לילד (לפני בר מצווה) לומר בר יוחאי או קריאת הפרק?