האומר קדיש מתהלך
מאז ומתמיד שמתי לב שנהוג אצלינו שש"צ האומר קדיש מתהלך תוך כדי אמירתו לתיבה בלי הקפדה על עמידה במקום (אמנם יש כאלה שרק נעים בעת עניית איש"ר של הציבור). האם היו כאלה שהקפידו בתימן שלא לעבור מול אומר הקדיש (כמו אצל המתפלל)? אם כן האם זה היה נפוץ ובאיזה קהילות?
אין זה ראוי. צריך כל מתפלל להגיע לתיבה ואז יתחיל את הקדיש, ואין לעבור לפני הש"ץ.
תכנים לקריאה נוספת
שאלות בתפילה
1. האם מותר להפסיק לקדושה בקטע של אלוהי נצור וכו' עד סוף התפילה?
2. הגר"י קאפח זצ"ל כתב בהלכות תפילה פרק ה' אות לד' שהכריעה בסוף התפילה אינה מלווה בשום אמירה. ובכן, אז מתי אומרים "עושה שלום"?
ברכת כהנים בחו"ל
אני נמצא בחו"ל (ארה"ב) בשליחות וכידוע לא אומרים ברכת כהנים ביום חול, השאלה מדוע? ואיך אפשר להסביר את ההבדל בין חו"ל לרוב המקומות בארץ ישראל שאומרים כל יום. ולמה דווקא בהלכה זו יש הבדל וקשר לשמחה.
תודה מראש
הלכות תפילה
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון שליט"א
רציתי לדעת, מה המקור והטעם של מנהג התימנים שמותר לפסוע את שלוש הפסיעות של "עושה שלום" בסוף העמידה אפילו אם יש מאחוריו מישהו שמתפלל, ולא כמו השולחן ערוך שפסק שאסור?
תודה רבה מראש
י. ג. יבנה
תפלת מנחה
מי שטרם התפלל מנחה ואם יתחיל תשקע החמה לפני שיסיים, מה יעשה?
מניין משותף בלדי ושאמי
שלום כבוד הרב!
בבית הכנסת של אבי מורי ישנו מניין המורכב בימות החול ממתפללים אשר נוסח תפילתם הינו בלדי ואחרים שנוסח תפילתם הינו שאמי, כיצד עליהם לנהוג בקריאת התורה בימי שני וחמישי בשבועות בהן סדר הפרשיות אינו אחיד? האם עליהם לקרוא פרשת בלק כמנהג השאמי או לקרוא פרשת פנחס כמנהג הבלדי? אשמח אם הרב יוכל לפרט את מקור השוני בין המנהגים, והאם שמירת סדר הפרשיות בימי שני וחמישי לפי המנהג הינו בעל חשיבות או שאין עניין בשמירת הסדר בימי שני וחמישי אלא אך ורק בשבתות?
היכן כורעים במודים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפל וברכת כהנים: "כְּרִיעָה כֵּיצַד: הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה--בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, וּבְהוֹדָיָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כִּשְׁהוּא כּוֹרֵעַ; וְנוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מִיְּמִין עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה. וְכִשְׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ; וְכִשְׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם."
תגובות לשאלות
בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!! יש לי שאלות לגבי שאלות שהרב נשאל.
1. ש"ע יח בסיון תשס"ד - מה הדין לימינו אנו? האם צריך או חייב לעשות כדעת הש"ע?
2. רמב"ם י בסיון תשס"ד - למה הרב יתכוון נוגע בדבר?
3. תפילה יז בסיון תשס"ד - מה עם מנהג הבלדי, למה הוא נדחה?
חזרו מבית הקברות מבעוד יום, האם האבלים פטורים מהנחת תפילין למחרת היום?
הלכה היא: אבל ביום הראשון אסור להניח תפילין , מהי הגדרת יום ראשון לאבלות מבחינת הלכה זו?
נקבר בחול המועד והתחילו אבילות לאחר חוה"מ, האם יניחו תפילין ביום הראשון היות והינו מופלג מיום הקבורה?
נקבר יום לאחר המיתה, האם בגלל שיום קבורה נדחה והרי היא אבלות מדרבנן תידחה מפני חובת הנחת תפילין מדאורייתא?
הבהרה ובירור חוזר
כבוד הרב בהמשך לשאלות אני מרגיש שאני זקוק לעוד הבהרות (ואם ניתן גם מקורות) יורנו מורנו ורבנו
1) הרב אמר שהנחת תבשיל על גבי פלטה יש חשש של מחזי כמבשל למה? הרי לא דרך בישול בכך ועוד שלפי דיני חזרה של תבשיל על גבי פלטה (זמנים הלכות שבת פרקים ג וד' וכן שולחן ערוך אורח חיים סימנים רנג' ושיח'- כמובן שאני מעדיף פסיקה לפי דעת הרמב"ם) ועוד שניתן להסתכל על פלטה כגו"ק (ואם נחשוש ונשים נייר כסף אז בכלל נפתרה הבעיה ועוד שאין כפתורי ויסות, ואם נשים סימן היכר אזי אין כל בעיה).
הזכרת שם ה' בתפילה פרטית
שלום לרב
כשאדם פונה לקב"ה ומודה לו או מבקש בקשות שונות שלא בשעת תפילה, האם יפנה אליו בשם ה' המפורש או רק בכינוי למשל ריבונו שלעולם או "השם" וכדומה? האם יש איסור במידה ופונה אליו בשם ה' המפורש כגון א - ד - ו - נ - י?
תודה רבה.