חזרת השץ
שלום לרב הגאון, רציתי לדעת מהי דעת הרב בעניין דיבור בד"ת או קריאה בעיניים בספר
בעת שבין לחש לחזרה , אני שואל זאת אחר שראיתי גם מרבנינו שעיינו בספר אז , למרות
דברי מארי קאפח שענה בשו"ת לרב תמיר רצון בשאלה 126 וז"ל לא יעיין אז בספר בכדי שלא תטרד מחשבתו מהתפילה...מ"מ צריך להתרכז רק בענין התפילה .
בזמן חזרת הש"ץ, על המתפללים, אף שכבר התפללו בלחש,
חייב כל אחד לעמוד במקומו,
וישמע את הש"ץ ויענהו אמן אחרי כל ברכה.
תכנים לקריאה נוספת
ק"ש
שלום לכבוד הרב
אם לפי רבנו זמן ק"ש זה עד שלוש שעות רק בדיעבד
כיצד ינהג מי שלומד בישיבתו והתפילה לאחר הנץ
ואם יקום לקרוא בנץ הדבר יפריע להמשך יום לימודיו
תודה רבה
קורא שקרא בספר תורה ראשון, מהו לקרוא בספר שני
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
האם מותר להתפלל עם ציבור שרובם מחללי שבת בפרהסיה?
האם הם נחשבים גדר ציבור ואיך ש"צ לא ראוי (קטיגור) נעשה ראוי (סניגור)?
הגיע לבית הכנסת של יראי שמים יהודי מחלל שבת בפרהסיה, כיצד ינהגו בו?
האם רשאים להתעלם מציבור שכזה תוך דחיקתם לזרועות הרפורמים?
תפילה
לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה
מצוות צריכות כוונה
לק"י האם לפי רבינו מצוות צריכות כוונה?
תודה רבה ויישר כח על השו"ת
ברכת כהנים כאשר החזן כהן ויש יותר מכהן אחד
שלום לכבוד הרב.
מה הדין כאשר כהן עלה להיות שליח ציבור ויש עוד כהנים מלבדו האם מותר לו לשאת את כפיו ולברך ברכת כהנים. מהרמב"ם משמע ההיתר לכהן ש"צ לשאת את כפיו רק כאשר הוא כהן יחידי ולא כאשר יש כהנים נוספים שבזה הרמב"ם לא דיבר. רמב"ם הלכות תפילה פרק טו הלכה י' וז"ל "ציבור שלא היה בהן כהן אלא שליח ציבור לבדו לא ישא את כפיו. ואם היתה הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי".
תודה רבה
טעה ולא אמר ישתבח 2
לכבוד הר"ר הרב ר. ערוסי הי"ו שלום,
בתושבתו של הרב לשואל אודות ציבור ששכחו לומר ישתבח ונזכרו רק לאחר אמירת קדיש הרב ענה שלא יאמרו ישתבח ושימשיכו עם ברכו. מתשובתו של הרב עוררו בי כמה שאלות ואבקש מהרב שיבהיר לי את תשובתם. א) מהו המקור להכרעה הלכתית זו. איפה ניתן להתחיל ולחפש?
סידור תכלאל שנערך ע"י מורי יחיא קאפח זצ"ל
אני מנסה להגיע למקור המדוייק של התכלאל ממנו התפללו קהילות יהודי תימן, בטרם
ההתפצלות לשאמי.והבנתי שמורי יחיא קאפח כתב את המקור בסידורו.תנחה אותי בבקשה כיצד אוכל לרכוש עותק מודפס מתאים למקור ללא תוספות.אפילו בעץ חיים יש תוספות ושנויים .תודה
שמונה עשרה
שלום לכת"ר,
שליח ציבור שטעה בחזרה ואמר ברך עלינו" במקום "ברכנו" (בשבוע שלפני ז' במרחשוון), ומשום מה אף אחד מהציבור לא שם לב לכך ולא תיקנו, וכבר סיים החזרה, מה הדין?
בברכה
קריאת התורה
שלום לכת"ר,
ברצוני לשאול האם החזן (מה שקרוי אצל אחינו האשכנזים והספרדים "בעל קורא") רשאי להשלים מילה מסוימת מהקריאה במקומו של העולה? (מדובר על מקרה בו העולה מתקשה להגות מילה מסוימת כתיקונה (ואף יש בטעותו משום שינוי משמעות) ועל אף שהחזן ניסה להחזירו מספר פעמים אין הוא מסוגל לבטא את המילה כפי שצריך אלא שב וחוזר על טעותו)?
בברכה
המותר להוסיף עולים לתורה מעל שלושה כאשר נוכחים בעלי שמחה בבית הכנסת?
כאשר נוכחים שני חתנים בבית הכנסת בו ביום, האם דוחים את הכהן או מוסיפים עולה רביעי לתורה?
האם בגלל שיום זה נחשב לחתנים כיום טוב מותר להם להטריח את הציבור ולהגדיל את מנין העולים לתורה?
האם דין זה מוגבל רק לחתנים או גם לבעלי שמחה אחרים (חתני בר מצוה, בעלי ברית ) ?