אהבת אמנון ותמר, אהבת דוד ויהונתן
לכבוד הרב אליקים צדוק שליט"א.
שלום וברכה.
הנני ראיתי כי הרב מעביר שיעורים על מסכת אבות, רציתי לשאול שאלה שעלתה תוך כדי לימוד בעלמא עם חבריי.
בפרק חמישי במשנה ט"ז אומרת המשנה כי כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר- בטלה אהבה וכו'. נתינת הדוגמאות של המשנה לצורך ההסבר קצת תמוהות. אהבת רֵעים- הרי היא שונה באופן מוחלט מאהבת איש ואישה. לכן, מדוע המשנה אינה נותנת דוגמאות שוות? או שתי דוגמאות של אהבת רֵעים או שתי דוגמאות של אהבת איש ואישה.
האם המשנה באה לומר לנו משהו דווקא בהבאת דוגמאות שאינן על אותה סקאלה כביכול?
תודה מראש לרב!
שלום וברכה,
נראה שהמשנה בכוונה הביאה דוגמאות ממישורים שונים,
בכדי להראות שהעיקרון יכול להיות נכון (לחיוב ולשלילה) בכל מערכת יחסים.
תכנים לקריאה נוספת
מדוע חייב המשכיר "בית זה" לתקן קלקול שחל במע' הבית ולא יוכל לטעון "מזלך גרם" כדין הבית שנתמוטט?
היש הבדל בדין השכירות מחברת השכרה לבין משכיר באקראי?
מהי המשמעות המשפטית של הטיעון "מזלך גרם" ובאלו נסיבות יוכל המשכיר לטעון טענה זו?
מסילת ישרים - פרק כ"ו – בביאור מידת הקדושה רוח הקודש ותחיית המתים 37
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
מחשבה
בעז"ה נחתמנו אתמול כולנו בספר החיים. לכאורה זו תעודת ביטוח לשנה. דא עקא הגמ' בחגיגה ד-ה "ויש נספה בלא משפט "-לעיתים למלאך המוות יש טעויות בזיהוי. כיצד זה מסתדר עם ההשגחה והצדק האלוהי? האם יש התיחסות ברבינו לכך?(לענ"ד התשובה המובאת בגמרא שיש לס"מ "בנק" של שנים המועברות לת"ח העובר על מידותיו עוד יותר מקשה את הענין)
תנאים
לרבינו, השלום והברכה!
יאירנו רבינו ממבוכתנו הכיצד יש להתייחס לאותן מעשיות בגמרא כדוג' קללותיו של רב אדא בר אהבה לחובה אשת רב הונא (ב''ק פ' א'), הקפדתו של ר' יוחנן על ר''ל וכו'..
ואם תאמר אגדה היא, מה ראו חז''ל להציג אותה כך שעלול להיווצר מכך תקלה ו/או מבוכה לכל הפחות?
מחילה ותודה!