1. עיין בשו"ת יין טוב ח"ב, יא, להרב נסים ע"ה שהתיר לישא אשה ולהסתפר ביום העצמאות ובין יתר נימוקיו, עדותו של מהר"ח פלאגי שבעירו היו משפחות שנעשה להן נס ביום ח' באייר, והיום שהיה להם נס בי"א באייר, ועשו לעצמן באותם תאריכים פורים קטן, והסתפרו בהם. כיוצא בזה הוא הביא את דברי הפר"ח, או"ח תקנט, שבעלי שמחת מילה, האב, המוהל והסנדק, רשאים להסתפר לכבוד המילה, ואפילו חל יום המילה בשבת מקדימים. וא"כ לפי הוראתו זו, ניתן לומר שגם ביום העצמאות מוקדם מותר להסתפר, כי יסוד שאיסור התספורת הוא מנהג, וממולו שנהגו להקדים השמחות, במיוחד כדי שלא לחלל את השבת. והנוהגים להתגלח יום יום, צער הוא להם עם הזיפים, ונהפכה שמחתם לאבל.
2. אשר לאמירת ההלל, הנה מורי ההוראה מקרב הציונות הדתית נחלקו לשלוש מחלוקות:
א. אומרי הלל שלם בברכה. הרי הוא להם כיו"ט. וא"כ, לענ"ד, יש לומר את ההלל בשבת, אף שהשמחה והטקסים מוקדמים, מפני חילול שבת. כי עצמו של היום נקבע כיום הודאה, כמו ט"ו באדר שחל בשבת, שאומרים על הנסים בשבת, שקריאת המגילה מוקדמת ליום ששי. וכמו יו"ט סוכות שחל בשבת, שאומרים הלל בו ביום, אף שאין נוטלים ארבעת המינים מפני חילול שבת.
ב. אומרים הלל בדילוג ובלי ברכה, כמו הוראת הגר"מ אליהו שליט"א, אפשר לכאורה, לומר הלל בדילוג ביום השמחות מאחר ורבים מזהים את יום העצמאות עם יום החגיגות, ולא עם עצמו של יום.
ג. אלו שאינם אומרים הלל כלל, כמו הגר"י קאפח זצ"ל, משום שלדעתו, אליבא דהרמב"ם, רק הכנסת הגדולה מוסמכת לקבוע הלל שלם, ברכה, וגם הלל בדילוג. הרמב"ם פסק שאין ליחיד לומר הלל בדילוג, כלומר שלהרמב"ם יש שיטה מאוד דווקנית לגבי אמירת הלל שלם, ואפילו לגבי אמירת הלל בדילוג, ולכן אליבא דהגר"י קאפח לא אמר הלל אף שהיה מראשי רבני הציונות הדתית.