משום שיוסף הצדיק עשה מעשה מנהיגותי, שאין דומה לו, היה יכול לצוות שיקברוהו מיד בארץ כנען, ואפשר שהמצרים היו מכבדים צוואתו, כגמול על מה שעשה להם שהציל אותם מחרפת רעב, אבל יוסף ידע שישראל ישארו בגלות מצרים ובשעבוד, ורצה לנטוע בלבם שהם יגאלו, ולכן הוא משכן עצמותיו, שיהיו במצרים, עד שישראל יגאלו, ואז השביעם שיעלו עצמותיו עמם, וזוהי הקרבה מופתית. לכן משה רבנו בעת הגאולה טיפל בעצמות יוסף והעבירם במדבר ארבעים שנה, לצד ארון הקודש, ויהושע קברם בשכם, זוהי זכות שמגיעה לו. לא כן יתר השבטים. ככלל אפילו רבני האומה כמו משה ואהרן, אין אנו יודעים קבורתם, כי  חשוב יותר הקשר שלנו לתורה שנתנו לנו, ורק אבות האומה ואמהות האומה, שקבורתם ידועה, כי הם ההוכחה לזכות עמנו על ארץ הקודש, עיין בספרי "התורה והליכות עמנו".