לחם ללא גלוטן/חולי צליאק
שלום, היום ישנה מודעות רבה ומספר הסובלים מרגישות לגלוטן הלוך וגדל.. כאשר אנו אוכלים לחם ללא גלוטן ( מקמח תירס, קמח תפו"א .. וכד' ) איזה ברכה אנו אמורים לברך?
תודה מראש
שלום לכבוד הרב
בהלכות ברכות רבנו מביא את לשון חז"ל "תבוא מארה למי שאשתו ובניו מברכים לו"
רבנו הביא זאת לגבי ברכת המזון האם הדבר נוגע לגבי קידוש הבדלה ברכות הנהנים וכו'
תודה רבה
שלום וברכה לשואל היקר,
נראה שאין מקום לחלק בין ברכת המזון שהיא מן התורה, לבין ברכות אחרות שהן מדרבנן, היות ודין זה של "תבוא מארה" נזכר במשנה (סוכה ג, י) במפורש לגבי ההלל שהוא מדרבנן.
אמנם רבנו הרמב"ם לא העלה כן במשנה תורה (מגילה וחנוכה ג, יד), אך נראה שסמך על מה שכתב לגבי ברכת המזון (ברכות ה, טו).
שלום, היום ישנה מודעות רבה ומספר הסובלים מרגישות לגלוטן הלוך וגדל.. כאשר אנו אוכלים לחם ללא גלוטן ( מקמח תירס, קמח תפו"א .. וכד' ) איזה ברכה אנו אמורים לברך?
תודה מראש
שלום לכבוד הרב,
1. שאלה לגבי האימרה: "מנהג דוחה הלכה":
א. האם מצוי ברמב"ם ביטוי זה ואם כן באיזה הקשר?
ב. האם נכון לומר "מנהג דוחה הלכה" כפי שזה נשמע גם מפי חכמים השייכים לזרם השאמי?
ג. האם אדם רשאי לנהוג עפ"י הדין או ההלכה גם אם זה נוגד את המנהג?
2. הרב קאפח כותב בהלכות ברכות שעל כל מיני מאפה שאין לו צורת פת המקובלת, וכן פת הבאה בכסמין וכן על כובאנה אם קבע סעודתו עליהם הרי הוא נוטל ומברך המוציא ו -3 ברכות.
א. מה פרוש קבע עליהם סעודתו? האם הכוונה ל -2 הסעודות או ה -3 הנאכלות מידי יום בזמנים קבועים? והוא מחליט באופן שרירותי מה תהיה הכמות שתאכל ע"י בסעודה זו
שלום הרב.
לתימנים יש ברכות איש לרעהו לכל רגע בחיים: בשבת, מוצאי שבת, חג, אחרי תספורת וכו'. אני מעריך כי מערכת השכר ועונש לא תשתנה מברכת אדם לחברו ואם ראובן יברך את שמעון בשבת שלום - אז פתאום ישתנה גזר דינו ותהפך שבתו לשלווה. אם כך - מהי התועלת המעשית של הברכות של איש לרעהו? האם זה מטעמי נימוס גרידא? להרבות את אחות החברה וכדומה?
בתודה.
שלום לרב לשיטת הרמב"ם:
1. האם נוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה גם לפירות ולדברי מאפה שמטבלים אותם במשקה או רק לירקות? שהרי הרמב"ם פוסק "הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח". (באחת התשובות הרב פסק לי ליטול על טבילת בסקויט בכוס תה)
2. האם משקה לעניין הנ"ל הו אכל משקה או דוקא 7 המשקים? ומה המקור לכך? ישר כוחך, יוגב
שלום עליך רבי נעורו מס' ספיקות בלימודי..
1) מהי ברכת פלפל הממולא בבשר ואורז?
2) לפעמים אני מגיע לכיור ובנטלה יש שליש מים. אם אני מוסיף עליהם מים, מותר ליטול מהם למרות שהם התגלו? (או: האם מותר ליטול במים חצי מגולים - חצי כשרים?)
3) אם הרמב"ם חזר לסבור שהמשיח לא חייב להיות נביא, למה לא כתוב אצלנו כך בספר המדע? לתיקון לא הגיע לכתבי תימן?
תודה רבה לך
הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?
האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?
מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?
שלום הרב
קראתי ברמב"ם בהלכות תפילה לגבי ברכות השחר שברכה שלא נתחייבתי בה איני צריך לברך (כגון "הנותן לשכוי בינה" ) וגם בשו"ת הרב יוסף קאפח הרב כותב מתוך דיברי הרמב"ם שכוונתו של הרמב"ם היא גם אם עבר זמן הברכה עדיין יכול לברך אותה (רק ברכות השחר )
ואני יודע שכיום אומרים את כל ברכות השחר בין שנתחיבתי בין אם לא
מה עלי לעשות ?
ידוע לי שיתכן שיש דעות שונות בענין וכל אחד כמובן צריך ללכת לפי רבו שמעתי ברדיו מהרב אברהם יוסף שליט"א שג'חנון וקובנה (בצק עלים עם הרבה מרגרינה) ברכתם מזונות וגם אם אדם יאכל יותר מ224 גרם כשיעור סעודה קבועה עדין יברך עליהם מזונות ועל המחיה כיון שהם מבושלים בתוך סיר סגור כמעשה קדרה (אינם רואים פני אש) וכן אמר על כל דברי המאפה התימניים
1. קודם כל האם יש סברה אחרת בענין
שלום לכבוד הרב!
ידוע שמקצת התימנים נוהגים לדבר בין נטילת ידים לברכת המוציא, ברצונני לדעת מה מותר לומר ומה אסור, ומתי זה כבר נקרא הפסק. כ"כ טוענים שהרמב"ם הגה הלכה זאת, אם תוכל בבקשבה לומר לי איפה הרמב"ם כותב זאת.? שאלה שניה:האם ראוי עדיין היום להמשיך במסורת ולומר תרגום בקריאת התורה בשבת למרות שאנשים היום לא ממש מבינים ומקשיבים לתרגום וגורם לאנשים לצאת מריכוז? (ראיתי שכמה בתי כנסת בטלו מנהג זה...)
תודה רבה והמשך שבוע טוב.