ברכה על הרים וגבעות
ההרים והגבעות וכו' מברכים עושה בראשית מה הדין אם לדוגמא בירכתי על הר תבור אם אראה הר אחר מירון או חרמון וכו', האם אצטרך לברך על כל הר והר שאראה אם גדול יותר או אפילו לא מה הדין?
מהו דין ברכת אשר יצר, לאדם הנצרך לנקביו בתכיפות גבוהה, עקב ציווי הרופא לנקות את בני מעיו, אציין כי הגדרת המושג תכיפות כפרקי זמן של 5-10 דקות?
יברך כל פעם. ושמעתי שרב גדול בתורה זקן בגילו, נשאל כיצד הוא מברך מאה ברכות כל יום כשהוא דיאטי ולא אוכל פת מלבד בשבתות ובימים טובים. והוא השיב שזקן כמותו מברך הרבה פעמים ברכת אשר יצר.
ההרים והגבעות וכו' מברכים עושה בראשית מה הדין אם לדוגמא בירכתי על הר תבור אם אראה הר אחר מירון או חרמון וכו', האם אצטרך לברך על כל הר והר שאראה אם גדול יותר או אפילו לא מה הדין?
שלום לכבוד הרב ערוסי שליט"א לפי הרמב"ם והרב קאפח:
1) כשאדם רוצה לצאת מהסעודה להתפנות, יש חובה לברך לפני יציאתו, וכשיחזור יברך שוב ברכה ראשונה מדין "יוצא חדר הסעודה"?
2) הרב יתן דוגמא למעשה קדרה שפוטר את התבשיל?
3) באתר "נצח ישראל" כתב הרב על "ברכת" התכבדו מכובדים. ראיתי שברמב"ם זוהי איננה ברכה. מהו התירוץ?
4) כאשר הגדול מברך ברכת המזון בקול בכדי לפטור את הכלל - האם עונים אחר ברכותיו אמן, או שהדין, כמו בתפילה אחת, לא לעות אמן, שהרי עונה אמן אחר ברכותיו?
5) א) מהי ברכת חיטה מבושלת?
ב) קרונפלקס העשוי קמח חיטה?
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבנו פסק בהלכות ברכות, פרק ג', הלכה קטנה ט': "... וְכֵן עִיסָה שֶׁלָּשָׁהּ בִּדְבַשׁ אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּחָלָב, אוֹ שֶׁעֵרַב בָּהּ מִינֵי תְּבָלִין וַאֲפָיָהּ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת פַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין–אַף עַל פִּי שְׁהִיא פַּת, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאִם קָבַע סְעוֹדָתוֹ עָלֶיהָ, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא...." ראיתי בספר "ברכת משה" שנפסק שעל פיצה מברכים "המוציא" ואינני מצליח להבין מה מקור הפסיקה הזו כי לא משתמע כן מדברי רבנו לעיל. אודה להתייחסות מארי לשאלה זו. בברכת חודש טוב, אליעזר
היש לברך בשם ומלכות רק אחת לשנה ואילו הרואה אחת לשלושים יום יברך בלא שם ומלכות?
האם מותר ללכת לגן החיות ע"מ לראות בריות משונות למרות שהן חיות טמאות?
האם חיוב הברכה חל רק על הרשימה שנמנתה בהלכה או גם על יצורים משונים אחרים?
שלום מארי, לדעת רבינו,
1. אם אכל סעודה ולא נגע במלח ישירות, אלא רק באוכל, שייתכן ויש בו מלח, כגון בלחם או מאכל אחר, האם חייב במים אחרונים?
2. ברך המוציא בלבד, ללא ג'עלה לפני הארוחה, ובאופן קבוע מגישים פיצוחים בסוף הארוחה כגון בוטנים, האם צריך לברך עליהם לפני או שהמוציא פוטר אם ידע שיגישו?
3. לשיטתנו, כמה זה סאה בליטרים, לעניין מקווה?
תודה מארי,
לק"י לכבוד הרב שלום! ברצוני לשאול (שלחתי שאלה די דומה לפני מס' ימים אך יתכן שלא הגיע בשל תקלה) מספר שאלות:
א) מהי ברכתה של הקובנה אם אוכלים אותה שלא בתוך הסעודה?
ב) אם מתכוונים לאכול אותה בתור סעודה בפני עצמה האם יש צורך בנטילת ידיים וכו'?
ג) האם יש הבדל אם היא נאפתה בתנור או שנאפתה על הגז?
ד) מהי ברכתו של הלחוח? ומה הדין אם קובעים עליו סעודה?
ה) האם ברכתו של הגלובה (בצק המטוגן בשמן) היא מזונות?
תודה מראש לרב! שנה טובה ומבורכת!
1. האם בהזכרת שמו של רב ללא התואר "רב" יש זלזול בכבודו,
שהרי יש תנאים ואמוראים שאנו מזכירים אותם ללא תואר זה ואף למשה רבנו לא מצינו
שאסור להזכיר שמו בלי מילת רבנו.
2. האם אישה צריכה לברך ברכת הלבנה? הרי יש למצווה זו זמן קבוע
בגלל מציאות חידוש הלבנה בשונה משאר מצוות שהז"ג?
שלום וברכה
מה מברכים על כדורי תמרים דחוסים קפואים מצופים שוקולד לבן? יש לברך שהכל על השוקולד וכן בורא נפשות?
ברוך תהיה
שלום לכבוד הרב בשבוע שעבר קיבלתי מי ורדים שהפיקו מפרחי ורדים שצמחו שנה זו בתהליך של זיקוק כפי שהיו עושים בתימן. הוורדים האלו צומחים רק כחודשיים בשנה (אדר ניסן).
1) האם עלי לברך שהחיינו בהרחה הראשונה?
2) אם התשובה היא חיובית איך אני יכול לשלב בהבדלה במוצאי שבת את הברכה?
תודה רבה ושלום.
לכבוד הרב האם הרב יודע אם יש איזה שהוא לימוד גמרא הלכה וכו' לפי מנהג תימן בימי חול המועד? האם מותר לדבר בין הנטילת ידיים לברכת המוציא? כתב הגר"ע עובדיה שלא לענות אמן לברכה שיש בה ספק. הכוונה נגיד כשאשכנזיה מברכת על נטילת לולב אז לא לענות אמן. האם ההלכה הזאת תקפה גם לגבינו? ואם כן האם לענות אמן בקדיש ספרדי "וימליך מלוכתה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה" היות ואנו ממשיכים "ויפרוק עמיה"?
בספר ברכת משה מופיע:
לחמית - ברכתה מזונות. ואם קבע עליה סעודה - ברכתה המוציא.
השאלות שלי:
א. מדוע, שהרי צורת פת עליו ואיננו שונה כלל ממצה של לפסח, כעין מצה מוקטנת.
ב. האם המוציא מתייחס רק ללחם שאנשים אוכלים אותו כסעודה ולא כנשנוש?
ג. מה יש לו 'צורת פת' לארוחה ומה לא?
ד. מה זה "צורת" פת, האם צורה גיאומטרית, או צורה=מהות, כלומר מאפה שמשתמשים בו כמו פת?
מה דין מים אחרונים עפ"י מורנו ורבינו הרמב"ם ועפ"י הרב קאפח זצ"ל? כמו כן הייתי רוצה לדעת איך יהודי תימן נהגו בדין הנ"ל?
תודה שהקדשת מזמנך.