שבת- שימוש בתנור אפייה
שלום
ברשותי תנור אפיה בעל תא גדול. בתנור זה קיימת אפשרות של שמירה על חום קבוע.ניתן לבחור מ-50 מעלות ועד 150 מעלות . כמו כן רק גוף החימום של החלק העליון עובד, כך שמקור החום הוא רק מלמעלה. הטרמוסטט הינו קבוע וכן התנור פתוח מעט כדי למנוע הטמנה . האם ניתן להניח בשבת מאכלים מבושלים על רצפת התנור, האם זה נחשב כסמוך לאש, וכן על רשת המוגבהת מעט מעל רצפת התנור . תודה
אם הדברים המונחים כבר מבושלים כל צרכם, מע"ש, מותר להניחם ובלבד שלא יסגור את התנור לגמרי. אלא ישאיר חרך כדי לחשוש מפני איסור הטמנה.
תכנים לקריאה נוספת
באילו ספרים אפשר להיעזר בלימוד הלכות שבת לפי הרמב״ם?
שלום לרב
שאלתי היא על איזה ספר הרב ממליץ ללימוד הלכות שבת, בהנחה שלא מספיק ללמוד רק ממשנה תורה?(ראיתי שהרב ענה לשואלים קודמים להשתתף בשיעוריו בשבת, לצערי איני יכול להשתתף בגלל שאיני גר בקרית אונו...)
תודה רבה לרב
קבלת שבת מוקדמת
שלום לכבוד הרב,
ראיתי מנהגים שונים בקשר לקבלת שבת, ורציתי לשאול לגבי מנהגינו:
1. האם אשה נגררת אחר בעלה בקבלת שבת? כלומר, האם היא יכולה לקבל שבת מעט מאוחר יותר, עוד לפני השקיעה, אך לאחר שהוא כבר קבל את השבת?
2. ראיתי שנוהגים לקדש על היין עד כחצי שעה לפני השקיעה, ואם נכנסו לחצי שעה קודם השקיעה, הם מחכים עד לאחר צאת הכוכבים. לא הבנתי בדיוק למה. האם גם אנו חוששים לכך?
3. עוד שמעתי שנוהגים לאכול עוד כזית לאחר צאת הכוכבים, בשביל לחשוש לדעה השניה שיהיה שלוש כזיתות בשבת גם לדעה השניה. האם גם אנו מקפידים בכך?
תודה לרב על תשובותיו
מה משמעות ״וכל שהוא מעניינן״ בהגדרת אבות מלאכות שבת ברמב״ם?
בפ"ז שבת:
ביחס למושג מעין אב, כותב רבנו בפרק ז הל' ב, שכל ל"ט המלאכות שמנה "וכל שהוא מענינן הן הנקראין אבות מלאכות". האם יהיה מדויק הלכתית לתרגם "וכל שהוא מענינן" = וכל שהוא שוה להם?
(וכבר כתב מארי בשער דניאל עמ' ח, שיש מלים שהקורא העברי עובר עליהן ביעף מחמת פשטותן לכאורה, "ורק המריק משפה אל שפה עשוי להתקל בהם כאשר יתיצבו בפניו וידרשו ממנו את פתרונם").
הובלת סחורה בשבת
שלום לכבוד המארי, אני עוסק בייבוא עבור יבואן מראש העין. קיבלתי הוראה לסגור עסקה להפלגת מטען על אנייה היוצאת מאנגליה בשבת. אני אמור להורות למשלח בארץ על האישור והוא יפנה לסוכן הגוי שלו ויורה לו להעלות את המשלוח על האנייה המפליגה בשבת. אני יודע מראש שהמשלח בארץ, היהודי, יורה לו לגוי להעדיף את האנייה היוצאת בשבת כי הוא אמר לי בפירוש שככה הוא פועל כי כדאי לו יותר שהמטענים שלו בכלל יפליגו על אותה אנייה. אין במבקרה הזה פאשרות שהגוי יבחר לו לעשות אחרת. אני חושב שעליי להמנע מלסגור את העסקה משום שהמשלח בארץ יעבור עבירה כאשר יורה לגוי, בגללי, להעלות את המטען על האנייה המפלגה בשבת.
כיצד מבחין הרב קאפח בין דבר שאינו מתכוון לפסיק רישיה כשאפשר להשיג את המטרה בלי מלאכה?
1 בהלכות שבת פרק א הלכה ה ברמב"ם מוזכרת הלכה שבה אם אדם עושה "דברים שמותרים לעשות בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה - אם לא נתכוון לאותה מלאכה, הרי זה מותר ..." והרמב"ם מביא דוגמאות שנתמקד ב- 2 מהם: הראשונה, "גורר אדם מיטה וכסא ומגדל וכו ובלבד שלא נתכווין לחפור חריץ בקרקע בשעת גרירתן". בדיון בגמרא יש מחלוקת האם רק בקטנים או גם בגדולים ונפסקה הלכה בגמרא בין גדולים בין קטנים. דוגמא נוספת של הרמב"ם הינה "פרצה דחוקה - מותר להיכנס בה בשבת, אף על פי שמשיר צרורות.
הלכות שבת
לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה,
א. במקומות רבים בבני ברק יש לחי בקרן הרחוב ועליה כתוב: "עירוב שבת". מה פשר עירוב זה, האם זה עירוב חצירות או מבואות, והאם יש מקום לדעת רבינו הרמב"ם לעשות עירוב שכזה במציאות העירונית של ימינו?
ב. שמעתי שיש איסור לחתוך לדעת רבינו בצל לחתיכות ולהניחו חתוך למשך השבת, (אולי קשור למלאכת מעבד) או משהו בדומה לזה, אנא האר את עיני בנושא זה. בברכה ובתודה
יציאה מרכב סיור צבאי בשבת
לכבוד הרב,
הייתי לפני מספר שבתות בתעסוקה צבאית באיזור אילת שבמסגרתה ביצעתי סיור בשבת. במהלך הסיור ביצענו מספר עצירות בכדי לתצפת על הגבול. בזמן העצירות לא הייתה חובה שאני אצא מהרכב הצבאי, ולכן העדפתי לא לצאת מהרכב מכיוון שרציתי להיזהר מאיסורי הוצאה מרשות לרשות. מיותר לציין שלא היה ערוב באותו איזור.
א. האם רכב הסיור נחשב רשות נפרדת?
ב. האם היה מותר לי לצאת בכל אופן מהרכב, גם כאשר אין צורך מבצעי, בבחינת שהשבת מותרת לי בעת ביצוע משימת הסיור? אשמח לתשובתו של הרב לפי שיטת פסיקת ההלכה של הרמב"ם (במידה ויש הבדל בין השיטות)