בדיקה לפני אכילה
כיצד עלינו לבדוק את החסה הכרובית הברוקלי ודומיהם
כן, אבל רצוי להחמיר למי שיכול.
כיצד עלינו לבדוק את החסה הכרובית הברוקלי ודומיהם
שלום כבוד הרב,
עם התפתחות הטכנולוגיה התחדשו מכשירים המאפשרים גילוי והבחנה בסוגים רבים של חרקים ותולעים קטנים שאין העין הרגילה שולטת בהם.
האם ישנה חובה לבדוק המאכלים בעזרת המכשירים?
או שמא מספיקה בדיקה בעין רגילה?
שאלה זו הינה אליבא דהפוסקים שניתן להכשיר כלי זכוכית בדרך זו. האם בליעת הכלי נובעת מהשיטה הגורסת: "כבוש כמבושל"?
מה ההבדל בין הכשרת כלים לפסח לבין הכשרת כלים שהכילו יין נסך?
הערה: הציטוט בתחילת דברי הרב מ"ילקוט יוסף". לצערנו, השניות הראשונות בדברי הרב לא הוקלטו.
שלום וברכה
1. במקום עבודתי ישנם עובדים זרים אף יהודים שאינם שומרים כשרות ויש לנו במטבח מחבת וגז ומיקרוגל במשותף
א.מה דין הכלי בספק טוגן בו דבר איסור [בשר טרף ,בשר בחלב ,תולעים וכדומה]
ב .מה דינו בודאי טוגן בו איסור
ג.מה הדין של המאכל שבושל בכלי כזה
שלום לכבוד הרב
בעזרת השם מתכוננן ליסוע לאיסלד ל10 ימים ויש לי מספר שאלות. אקדים ואומר אני שותה חלב נוכרי וקונה בארץ כשרות רגילה.
1. לגבי חלב וחמאה האם אפשר באיסלנד
2. לגבי בגט האם אפשר(בהנחה שאוכל פת עכום)
3. האם יש סוג לחם אחר שאפשר
4. מה לגבי מיצים כמו שנותנים בבתי מלון ולגבי מיצים בכלל
5. מה קורה לגבי ריבות דבש אורז ושמן
תודה לכבוד הרב ואם יש דברים נוספים אשמח לשמע הרצל
שלום רב לכת"ר.
ברצוני לשאול בעניין ברכת הלחוח.
בתימן הלחוח היה נעשה מקמח קטנית (דורה), ולכן ברכו עליו שהכל,
אך כאן בארץ התחדש לעשותו גם (ואף בעיקר) מקמח חיטה, ולכן רוב הפוסקים
פסקו שברכתו מזונות, כיון שהוא מבושל במחבת. ולכן אף אם קבע
על לחוח סעודה לעולם ברכתה מזונות.
אולם, רבנו בתשובה (סי' ריג) התייחס למין מאכל ערבי הנקרא "קטאייף", מאכל
הקיים עד היום, שהישמעאלים אוכלים כקינוח בסוף יום בימי הרמדאן. מאכל זה
זהה לחלוטין בצורתו והכנתו ללחוח, אלא שלאחר הכנתו הם ממלאים אותו מיני מתיקה וסוגרים אותו.
לרב רצון רב שלומות!!! בהמשך לשאלתי הקודמת ברצוני להדגיש כי היינות עליהם שאלתי הינם יינות יבשים.כמו גם ברצוני לדעת בעניין החטיף במבה של חברת אוסם המצויין עליו כשר לפסח לאוכלי קטניות האם ראוי להשתמש בפסח?וכן האם יש לרב המלצה על שם חברה או מוצר לשימוש באבקת מרק עוף אשמח לתשובה מהירה.תודה מראש
לק"י
שלום לכבוד הרב.
האם צריך כשרות לויטמין B12?
מדובר בויטמין שדרך נטילתו היא ע"י שימת הכדור תחת הלשון על מנת שהוא יספג בגוף דרך כלי הדם הנמצאים שם.
לרוב יש לו טעם מתקתק של תות או דובדבן.
בברכה, ותודה מראש.
מספר שאלות:
א. מה דינם של אותם חוטי דם (עורקים וורידים) הנמצאים בעופות בירך בשוק ובכנף. ותו"כ אכילה נחשפים. האם אין דינם שצריך להסירם לפני ההכשרה ואם כן אין אפשרות לבשל חתיכות שלמות של העוף?
ב. מה דינן של כליות העוף באכילה? האם ניתן להכשירן יחד עם הירך (כשהן מחוברות ודבוקות בה)? ומדוע במשחטות מסוימות מסירים אותן מו העוף?
ג. מה דינו של מוח עצמות העוף, האם מותר באכילה על סמך הכשרת חלקי העוף קודם הבישול?
ד. מהי המסורת הקדומה בכתיבת "כימי השמים על הארץ" בסת"ם, האם ץ גדולה?
ה. מהי המסורת הקדומה במגילה -
רציתי לדעת האם ישנה חוברת הנחיות עדכנית לגבי מוצרים הקיימים בשוק לבני עדתנו?
אם לא, רציתי לדעת האם יש אפשרות שמישהו מתלמידי החכמים בני עדתנו יחבור לארגון כושרות ויפורסמו הנחיות לבני עדתנו לגבי בשר וענייני חליטה וכן לגבי חוזר וניעור בפסח.
רק לאחרונה גיליתי שכמעט ואי אפשר לאכול פסטרמה ושאפילו הרב מחפוד מתיר אכילת הפסטרמה בהכשרו רק אחרי הבהוב