א]  נסתפקנו במי ששכח טל ומטר גם בברכת שמע קולנו וכבר עומד באמצע אלוקי נצור ושליח ציבור עומד בקדושה והוא עונה קדוש וברוך כבוד עם הציבור האם זה נחשב כאילו כבר גמר השמו"ע וחייב לחזור לראש התפילה ואולי בגלל זה לא לענות קדושה, לא לגרום ברכה לבטלה או שמא מאחר שאסור לו לענות שאר אמן בכל הברכות, שפיר נחשב כאמצע התפילה ורק חוזר לברך עלינו.
ב] מעשה שהיה בבעל קורא, שקבל עלייה לתורה ולפני שהתחיל לקרוא ענה אמן אחר ברבת עצמו (בשוגג), האם חייב לחזור ולברך משום הפסק או לא.
[ ויסוד השאלה הרי מבואר במשנ"ב ס' רט"ו ס"ק א' העונה אמן אחר ברכת עצמו בברכת המצוות חוזר ומברך משום הפסק, וגם מבואר בס' ק"מ, אם עולה לתורה ובירך ברכה והפסיק לפני שהתחילו לקרות, נחשב להפסק וחוזר ומברך. עי' שם. א"כ לכ' ה"ה בנד"ד, או האם רגז מקום לחלק].