כאיזה חיבור פוסקים כשהרמב״ם פסק אחרת במשנה תורה, בספר המצוות או בפירוש המשנה?
לכבוד הרב,
כשיש מחלוקת בין משנה תורה לבין ספר המצוות, כמו מי הלכה?
כנ"ל לגבי מחלוקת בין פירוש המשנה למשנה תורה.
בברכה
כמו משנה תורה
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר להבדיל על יין מבושל, כיצד נוהגים בנר ההבדלה ומה משקל קהילת המוצא במנהגי המשפחה?
1. בדין שעון שבת, שמארי התיר להזיז את הזיזים גם להוסיף כיבוי\הדלקה, ואמר שמדובר דווקא בשעון מקובע לקיר, גם שעון שנמצא בתוך ארון חשמל שמחובר לקיר שייך בו דין זה?
2. מה דעת הרב על עליה להר הבית?
3.מה הדין בתנור בישול שהגוף חימום שבו גלוי, האם הוא נחשב כאש גלויה לדין חלוט?
4. האם יש חובה להבדיל על יין שאינו מבושל?
5. האם מנהגינו הוא שצריך שבנר ההבדלה יהיה שתי פתילות?
6.האם מותר לבחורי ישיבה לישון שינת עראי בבית המדרש תוך כדי הלימוד לצורך קבלת כוח ללימוד( בהקשר למה שכתב הרמב״ם על האיסור לאמר "רפואה" בבית המדרש)?
האם מותר לעבוד בביתו של יהודי המסרב לקבוע מזוזות באותו בית?
בידוע שמצוות המזוזה הינה חובת הדר, האם מקבל דירה בהשאלה יחשב לדייר לצורך חיובו במזוזה?
באלו נסיבות לא יתחייב הדר במצוות מזוזה למרות שבכל רגע לכאורה מבטל מצוות עשה?
האם ישנו הבדל בדין בין אדם שעובד באותו מקום ברציפות מידי יום ביומו לבין מי שעובד לסרוגין?
כיצד נוהגים בטיול בבשר שלא נמלח ובפירות שנשרו בפרדס?
1) היוצא לטיול מאורגן. האוכל למהדרין, אלא שמגישים בשר בקר שלא עבר מליחה בחתיכות קטנות, ולא חליטה. האם יכול בשעת הדחק הזו לאכול מנות בשריות?
2) היוצא לטיול בשטח ורואה פרדסים נטועים, ופירות שנשרו מהעצים לארץ. האם מותר לאסוף פירות שנפלו ולאוכלם?
גידול בהמה דקה (עיזים) בא"י
האם גידול בהמה דקה-עיזים אסור מלכתחילה? ומהם התנאים -אם יש-המאפשרים
לגדל?
מהם התנאים שפרגולה תיחשב לסוכה שניתן לצאת בה ידי חובת המצווה?
היש לחשוש לברגים אשר מחברים הקורות למסגרת, שהינם לכאורה מעמידים המקבלים טומאה ופוסלים הסוכה?
האם רוחב הקורות עלול לפסול את הסוכה משום גזירת תקרה?
פרגולות שהמבנה שלהם שתי וערב של קורות, היש לחשוש לחיבורים המתכתיים בין הקורות כפוסל הסוכה?
האם ההולך לפי הרמב״ם רשאי לעזוב מנהג אבות מאוחר לתלמוד כשהרמב״ם עצמו לא נהג בו?
תודה רבה כבוד הרב,תשובתך לשאלה אודות מנהג בתר תלמודי הייתה:
גם לפי רבנו, יש תוקף למנהגים בתר תלמודיים, גם בתחום איסור והיתר וגם בדיני ממונות וגם בענייני תפילות ומועדות.
אלא שלפי רבנו, הוא בודק כל מנהג לגופו, אם יש בו משהו שהוא מנוגד להלכה, או לאמונה, או מביא למידות רעות הוא פוסלו, ואם אין בו פגמים כנ"ל, רבנו אינו מבטלו, אבל הוא אישית לא נוהג בו, אלא אם יש לאותו מנהג שורש תלמודי.
שאלת המשך ברשותך:
הערה לעניין תשובה על תאומים סיאמים
בתשובה שניתנה לפני כשנה בעניין תאומים סיאמים שיש להם לב משותף ובלי הפרדה ימותו שניהם נידון עניין שבע בן בכרי. נאמר בתשובה כי שבע בן בכרי שנידון בירושלמי ותוספתא תרומות לא נהרג על מנת להציל את הרבים אלא הוסגר ויואב בן צרויה הרגו. אך הפסוק בשמואל ב ל:כב אומר מפורשות כי הוא נהרג על ידי אנשי עירו וגופתו ניתנה ליואב שיקחה לירושלים. אולי הכוונה לדיון בירושלמי בעניין עולא בר קושב שרבי יהושע בן לוי שיכנעו להסגיר עצמו לרומאים על מנת להציל את יושבי לוד.