פסיקת מרן
איך אפשר להבין דרך פסיקתו המרכזית של מרן קארו בעניין ההליכה אחר הרוב
בתפיסתו את שלושת הגדולים ריף רמבם וראש , שהרי מה שמצאנו בענין זה גבי פסיקת הסנהדרין מ"מ כל אחד מהדעות היה שם לפני השני ונשאו ונתנו יחדיו להגיע לאמיתה של הלכה , ואיך יכל מרן לתפוס אלו השיטות הרבה אחר מותם ולקיים ע"פ הרוב בלי שיוכלו להציע כל אחד שיטתו בנושא ואלי היו מצליחים לשנות דעתם ,
וכן הרבה מהדינים רבנו לא הזכיר במפורש לפחות ביד החזקה וכן הריף כיון שהם מאד תלמודיים אבל הרא"ש כן הזכיר והלך מרן כרא"ש , וכי זו דרך פסיקה ?
אכן היו שחלקו על שיטתו זו של מרן ובראשם המהרש"ל.
תכנים לקריאה נוספת
ברכות שאינן מופיעות בתלמוד וברמבם
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
שירה בכלי לאחר החורבן וקריעה על ראיית בית מקדש והכותל המערבי
בנושאים:
א. איסור נגינה בכלי זמר
ב. איסור שירה על היין
ג. הקריעה על ערי יהודה וירושלים
ד. דיני הכותל (למרן הרה"ג עובדיה יוסף זצ"ל)
מקורות: גמרא, סוטה, מח, א גיטין, ז, א מועד קטן, כו, א-ב
רמב"ם הלכות תעניות
הכנסת דברי קודש לתיק שייזרק ממקום למקום
לק"י
אני נוהג לצאת לעיתים תדירות לטיולים ארוכים בארץ ישראל, אשר בחלקם כוללים ירידות תלולות בהן אין לי ברירה אלא לזרוק את התיק הכבד קדימה במורד הואדי ולהתקדם אחריו בזהירות עד שאגיע אליו.
אני מבקש לדעת, האם מותר לי לשים בתוך התיק שאני יודע מראש שאאלץ לזרוק אותו (מגובה של מספר מטרים), בתוך עטיפות רבות את הדברים הבאים:
1. דפים עם דברי תורה
2. ספרי קודש (אם יש חילוק - אז איזה כן ואיזה לא)
3. טלית
4. תפילין
האם מציל ממון חבירו ע"ח הצלת ממונו, זכאי לתשלום מחבירו על אובדן ממונו?
האם לפי דיני ישראל יש לקבל שכר בגין קיום מצוות השבת אבידה?
היש לפי ההלכה עדיפות במסגרת מצוות השבת אבידה להציל ממון של אחרים על הצלת ממונו?
באלו תנאים זכאי הנ"ל לכיסוי דמי ממונו שאבד כאשר התפנה להציל ממון חבירו שהינו בעל ערך גבוה יותר?
מנהג בתר תלמודי
שלום כבוד הרב, רציתי קודם כל להודות לך על כל פועלך, ורציתי לשאול ברשותך שאלה:
האם ישנה אפשרות לומר שע"פ הרמב"ם מנהג בתר תלמודי אינו מחייב הלכתית? במידה והתשובה היא לא האם לידיעתך ישנו איזשהו פוסק לאורך הדורות שעל פיו ניתן לומר זאת? במידה וכן אשמח למקורות ברשותך.
לימודי רבנות על פי מסורת תימן
שלום וברכה כבוד הרב.
אני תימני בלדי ולומד למבחני הרבנות הראשית. עיקר החומר למבחנים הוא על פי פסיקת הספרדים/אשכנזים ואין שם ולו מילה על מנהגי תימן.
ברצוני ללמוד לימודי הלכה בעיון על פי מסורת תימן ועל פי מנהגי תימן (דבר שיש לי ספק אם מצוי ולו בישיבה אחת) אני נבוך מאוד בנושא הזה, מה עלי לעשות?
מיחם מים, היש חובה להכשירו לפסח ומהי דרך הכשרתו?
באלו נסיבות יש להכשיר את מיחם המים לפסח והרי כל יעודו הוא לחמם את המים בלבד?
היש לאסור את מכסה המיחם במשך כל ימות השנה היות ומניחים עליו מאכלי חלב ומאכלים בשריים לסירוגין?
האם האבנית המצטברת בד"כ במיחם המים מכניסה אותו לקטגוריה של כלי חרס שאין להם הכשר לפסח?
חזן המעיין בשבת ברשימת הזכאים ל"מי שבירך", היש בזה איסור קריאת שטרי הדיוטות?
מה נכלל בהגדרת שטרי הדיוטות שקריאתן אסורה בשבת?
האם גזירת איסור קריאת שטרי הדיוטות לא תחול כאשר מדובר בקריאה לשם מצווה?
האם בקביעת האיסור יש לבדוק גם את רמת מעורבותו של מכין הרשימה עם מבקשי הברכות
תחיית המתים בעולם הבא
כבוד הרב ערוסי שליט"א ורבנים נוספים!
מהי דעת הרב במחלוקת רמב"ם ורס"ג בנושא תחית המתים לגופות או לנשמות מהו שלב הסופי בין עולם הבא ותחיית המתים?