סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על תורת חובות הלבבות אשר חיברו רבנו בחיי בן יוסף בן פקודה.
"ספר חשוב זה התפרסם בין הלומדים בזכות דברי מוסריו הנעלים, המרוממים את האדם, ומנתקים אותו מרדיפה אחרי החומר. מטרתו העיקרית היא המוסר והשלמות הנפשית האנושית אשר בלעדיה האדם איננו אדם" (מתוך הקדמת הרב יוסף קאפח לספר)
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של חכמי תימן הקדמונים, כך שבשיעוריו יזכה הלומד להבין את דברי המוסר שבספר וגם את שיטת המחשבה של המחבר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות יחיאל קרואני ור' מאיר קאפח. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
קדושה אצל הרמב"ם
שלום הרב. כיצד ניתן ליישב את פרק פ"ו בהלכות בית הבחירה במשנה תורה בו הרמב"ם דן בקדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא בנושא של ארץ ישראל וירושלים עם השקפתו הבסיסית של הרמב"ם - להבנתי - שקדושה יש רק לקב"ה?
ביאת המשיח הכיצד? דחוף
שלום לרב לפי מקורות שונים בתלמוד הבבלי עולה שמשיח יכול לבוא בן רגע. למשל : שלשה באים בהסח הדעת..." / אסור לכהן להשתכר שמהרה יבנה ועוד מקורות לצערי איני זוכר כרגע. כך גם גדולי הדורות האחרונים נמצאים בתפיסה שהנה משיח כל רגע בא. א) האם זה נכון לחשוב כך? האם זוהי ההשקפה האמיתית שהנה הוא יבוא עכשיו? האם זה ריאלי? ) מדברי הרמב"ם ( בהלכות מלכים כמדומני) עולה שביאת המשיח תתבצע בשלבים. על המשיח להשיב את העם תשובה, ללחום את מלחמות ישראל ואז הוא בחזקת משיח ורק כשיבנה את בית המקדש הוא משיח וודאי. תפיסת הרמב"ם בוודאי לא עולה בקנה אחד אם אלו הסוברים שהנה מחר יבוא!
מחלוקת בדין מקובל
1 לפי הרמב"ם בהקדמתו למשנה, אין מחלוקת דינית בהלכה מקובלת ממשה, וכשיאמר אדם כך קיבלתי אין לחלוק עליו.
ונראה של"ט אבות מלאכה הן הלכה למשה מסיני (מכילתא ריש ויקהל; שבת ע.).
לעומת זאת בגמ' שבת ע"ה: נאמר שר' יהודה מוסיף את השובט ואת המדקדק כלומר ישנן מ"א מלאכות לדבריו.
(וכן בגמ' עד. משמע שרק לפי רבי ישנן ל"ט מלאכות, שהרי רבא מעמיד את המשנה כרבי כדי להסביר למה לא הוסיפו 'כותש' לאבות המלאכה כדי לא לעבור את המנין ל"ט).
אם כן מצינו מחלוקת בדבר מקובל.
2 אם הבנתי נכון, תשובתכם היא:
משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם מומלץ ליהודי לכוין התדיינות משפטית עם גוי לימים אלו?
חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?
היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?
למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?
השגחה- הרמב"ם
שלום כבוד הרב!
רבינו בספרו מורה נבוכים (חלק א פרק כג) כתב שכשעמ"י חוטא ההשגחה מסתלקת ואנו נתונים למקרי הטבע, מובן מכך שישנם תקופות בגלות שחלקים מעמ"י יכולים להירצח וכד' כי כך עלה ברצון הגויים אך לכאורה לא כך עלה במחשבתו של הקב"ה. האם משפט כזה הוא נכון בדעת הרמב"ם? (על פניו אור החיים סובר כך, בראשית לז, כא).
כך ניתן להסביר לכאורה את השואה הארורה ומיני פוגרומים וצרות.
הרעיון הלאומי
תודה רבה על התשובה, אך עדיין קשים לי שני דברים.
א. הכופר מדעתו בתורה שבעל פה יצא מכלל ישראל (הלכות ממרים). אם כן הצדוקי שהוא כישראל (הלכות ערוב) הוא מבניהם ובני בניהם, ואף על פי כן יהדותו מותנה בשמירת שבת (שם)! ומכאן שתינוק שנשבה משחק תפקיד בגדר מין ולא בגדר משומד.
ב. במישור ההשקפתי, אם אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, כיצד ניתן להתייחס למי שמפריד ביניהם - שהרי הוא רואה את עצמו יהודי לא דתי - כחבר באותו קולקטיב שאינו מוגדר אלא בדתו?
ג. לגבי ספר הזוהר, מארי יחיא מיקד את התנגדותו לתפיסה שעבודת ה' היא דווקא ע"י התלבשותו בספירות. האם בזה אתם ממשיכים את דרכו?