נפילת אפיים
בבית הכנסת שאנו מתפללים יש שני מנינים במנין השני באו האבלים ראשונים האם אנו צריכים לעשות נפילת אפיים או לא
לפי הרמב"ם, נופלים על פניהם גם בבית האבלים, וזהו הדין. לפי האחרונים, נהגו שאין נופלים על פניהם בבית האבלים. לא כן בבית הכנסת, שהאדם נמצא שם, שנופלים על פניהם. ויש שנמנעו ליפול על פניהם גם בביהכ"נ. לדעת הגר"ע יוסף, נראה שלפי השו"ע, יש ליפול על פניהם. ורק ביום השבעה שבאים לביהכ"נ במנחה, ניתן לנהוג שלא ליפול על פניהם.
תכנים לקריאה נוספת
האם יש להחזיק את הלולב ביד בזמן התפילה לפי מנהג ירושלים?
בהלכות שופר סוכה ולולב, פ"ז, כד מתאר רבנו את מנהג ירושלים לצאת עם הלולב ולהחזיקו בידו בתפילה.
אם הרב יוכל לתאר מנהג זה, האם צריך לנהוג כך גם בימנו? ומה הכוונה מנחם אבלים במועד, האם הולך ללוויה עם הלולב?
כיצד לומר את ההקפות בהושענא רבה כשמקדימים אותן ויש קוצר זמן?
בהושענה רבה הנהיגו אצלנו שמתחילים לפני תפילת שחרית את ההקפות 1-6 (את כל הסדר חוץ מההקפה עצמה, כלומר הושענא, ענה בהושענא והסליחות) ואת ההקפות עצמן (לדוגמא: אנא המקדים לעולם דברים שבעה וכו') היו אומרים ברצף בתוך תפילת שחרית כולל ההקפה השביעית האחרונה במלואה.האם זה מנהג נכון?
או שמא, את 6 ההקפות הראשונות יש לסיים במלואן לפני תפילת שחרית ואת ההקפה השביעית בתוך תפילת שחרית.
או בכלל להתחיל את כל שבע ההקפות במלואן לפי הסדר מבלי לחלק את ההקפות לפני או אחרי שחרית.
13 מידות ברמב"ם
שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם בתשובה מונה את 13 מידות שלרחמים עד "לא ינקה" שהיא המידה ה -13. אם כן,
1. מדוע אנו אומרים 13 מידות רק עד "ונקה"?
2. האם הרמב"ם היה נוהג אחרת ואומר עד "לא ינקה"? האם בכלל הרמב"ם היה אומר 13 מידות בתפילתו (השאלה נוגעת רק לקריאת התורה)? כיצד היה ראוי לדעת הרמב"ם לומר היום?
תודה!
האם רשאי אדם להשתמש בסידורו של חברו?
מתי להעדיף תפילה בבית כנסת תימני על ותיקין במניין אחר?
כנהר שלום,
האם עדיף להתפלל ותיקין שלא במנין תימני או בשעה אחרת בבית כנסת תימני כמנהג אבות?
כוונות בתפילה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
רציתי לדעת האם לפי מנהג הבלדי יש כוונות בתפילה ואם כן אילו?
שם אלוהים
האם מותר או באיזה אופנים מותר לומר אלוהים ולא אלוקים,
ב. האם זה כינוי או שם?
סידור התפילה בחגים ומועדים
שלום וברכה בבית הכנסת בו אני מתפלל נוהגים בתפילת ערבית בחגים ומועדים ל"סדר את התפילה". הצורך במקור כאשר היו מתפללים בע"פ ולא היה בנמצא לכל מתפלל סידור לאותו מועד או חג מובן. אולם, האם גם כיום כאשר לכל מתפלל ישנו סידור ובו התפילה המדוייקת לאותו חג או מועד יש צורך לעשות זאת ואין בעצם סידור התפילה טורח ציבור? ומה לעניין מס' וידויים שיש להשלים ביום הכיפורים ואחד מהם הוא בזמן סידור התפילה. לתשובתך אודה.
היה קורא ברכות ק"ש, האם רשאי להפסיק ע"מ לברך 'כוחו וגבורתו מלא עולם' על שמיעת קול הרעם?
האם רשאי להפסיק בדומה להלכה שנקבעה:'בין פרק לפרק משיב שלום מפני הכבוד ובאמצע הפרק מפני היראה'?
היש להחיל בנסיבות אלו הכללים:'העוסק במצווה פטור מן המצווה' ו'אין מעבירים על המצוות'?
מה הבעיה המתעוררת לשיטת הפוסקים שעדיף להסמיך גאולה לתפילה על תפילת הציבור?