מה פירוש ״מי שנשאו לבו״ בהלכות תלמוד תורה: רצון או הכרה שכלית?
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
בהלכות תשובה פרק ט:א הוא אומר "בשמחה ובטובת נפש" מה החילוק
בשמחה כמשמעה כטובת נפש, רצון טוב, ואפילו טוב מאוד, בגדר נפש חפצה.
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
שלום הרב
בהלכות ברכות יא:ז הרמב"ם אומר שאי אפשר לומר הברכה לפני העשייה כי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. אני מבין שלא נצטוה אבל "לֹא נִתְקַדֵּשׁ" לא מבין. אם זה המצב איך לומר יהודי ברכת המצוה לפני עשייה-הוא גם לֹא נִתְקַדֵּשׁ אלא אחרי עשייה שקדושה נמשך אחר עשייה?
הרמב"ם בתשובה לא אוהב את החתימת הברכה "מלמד תורה לישראל" כי זה משמע שאין בחירה. למה הוא OK עם 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ בהלכות ברכות י:כד
מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...
ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ,
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)
כיצד ישוב הדברים בין המקורות ?
מהי זכות אבות? האם בגלל שהם היו צדיקים לנו מגיעות זכויות?
ט' שבט תשפ"ב
11/01/2022
לכבוד
כבוד הרב רצון ערוסי
הנושא: שאלותיי לדברי הרב באתר נצח ישראל מ-7/11/21 בנושא:
האם ניתן לפסיקת הלכה להסתמך תמיד רק על דברי רבנו, מבלי להסתייע כלל בידיעת התלמוד
להלן שאלותיי:
אנחנו אומרים בתפלת ראש השנה "כי אתה סלחן לישראל" מדוע זה לא דומה לאומר שה' וותרן?