האם אבל רשאי להשתתף בהצגה או במחזמר, לרבות במסגרת צבאית?
1 תקופת האבלות:
מה הדין לגבי השתתפות אבל בהצגה – האם יש שונות בין אדם הנמצא בתוך 'שלושים' על שאר קרובים, לבין אבל הנמצא בתוך י"ב חודש (שנה) על אביו או אמו?
2 מסגרת צבאית קבוצתית:
א האם השתתפות בהצגה במסגרת יום חוסן צבאי מאורגן (לחיילים ובנות זוגם) שונה מהלכתית מיציאה פרטית לתיאטרון?
ב אופי ההצגה: מה הדין והאם יש חילוק בין:
ב.1 הצגה היתולית / קומדיה (שעשוע ובידור);
ב.2 מחזמר (שירה ומוזיקה);
ב.3 הצגה רצינית / עיונית (מסר ודילמות אנושיות, ללא מטרת בידור)?
ב.4 משולבים בהצגה רצינית: האם קיומם של שירים בודדים בתוך הצגה שעיקרה רציני ועיוני אוסר את ההשתתפות, או שהולכים אחר עיקר אופי ההצגה?
1 עקרונית – מותר, אם אין מוסיקה וקלות דעת.
בתוך שלושים ראוי להחמיר.
בי"ב חודש ניתן להתיר.
2 א בתנאי שאין תזמורת ואין קלות דעת.
ב.1. אסורה
ב.2. בלי מוסיקה
ב.3. מותרת
ב.4. להשתתף ולצאת בזמן התזמורת וכיו"ב.
תכנים לקריאה נוספת
היש חובה לקרוע על חכם גדול שנסתלק לבית עולמו?
מהם ההבדלים בדיני קריעה על חכם שנפטר לבין חובת הקריעה על אדם כשר שנפטר?
"ונהגו שלא לקרוע על אדם כשר שנפטר", היש תוקף למנהג זה שלמעשה מבטל הלכה?
הפסקת אמירת קדיש בשנת אבל על אמא
כבוד הרב שלום רב, אימי ז"ל נפטרה בי"ב באייר תשע"ב. מספר שאלות לגבי הפסקת אמירת קדיש:
1. האם עלינו להפסיק לומר קדיש בי"ב בניסן?
2. אם התשובה חיובית בשאלה 1, האם הכוונה היא שבתפילת ערבית של מוצ"ש הקרוב (פרשת צו) אנו כבר לא אומרים קדיש?
3. מתי עלינו לחזור לומר קדיש?
תודה רבה, חג פסח כשר ושמח! רועי
האם רשאים האבלים לשבת כל אחד בנפרד עם קבוצת המנחמים המקורבת אליו?
מהי האוירה שצריכה לשרור בבתי האבלים ע"מ להגיע לתכלית האבילות ?
קריעה על או"א בשמועה רחוקה
שלום רב,
מה הרב יפסוק לתימני במקרה של שמועה רחוקה לאו"א האם צריך לקרוע?
מצד אחד הרמב"ם כותב שלא לקרוע מצד שני בשו"ע המקוצר כתוב שעל או"א קורע לעולם. ע"פ מי פוסקים להלכה ולמעשה?
תודה רבה
בית כנסת
אני מחפש התייחסות הרב לגבי נישוק פרוכת זכור לי שיש .
בתודה יוסי
אבלות דחוף
לרב ערוסי שלום וברכה חברי ספרדי יום השלושים על אביו יוצא ביום שבת
א. האם מותר להתגלח ביום שישי
ב. האם עושים את הסעודה ביום חמישי או ראשון
ג. האם עולים לגילוי מצבה ביום חמישי או ראשון שבוע טוב
האם רשאים אבלים לטבול או לרחוץ סמוך לליל הכיפורים שחל תוך ה"שבעה"?
בנסיבות שיחולו שני מועדים קרובים, האם לשיטת הרמב"ם יתבטלו גם דיני ה"שבעה" וגם דיני ה"שלושים" ?
ניחום אבלים או ביקור חולים: איזו מצווה קודמת ומדוע?
הל' אבל
לכבוד הרב שלום וברכה כתב מורי בהל' אבל פ"ו הל' ו: "וכך נהגו בתימן המעטירה, אע"פ שהניחו את המטה לשעה קלה בשעה שאומרים מה שקוראים "התר" לא הניחו שום מטה ברחוב להספידה...". משמע לפי נימת דבריו שאין מקום לומר היתר לפי שיטת הרמב"ם. האם זה נכון? ומכל מקום"
1. מהו המקור לאמירת ה"היתר" שאומרים למת?
2. האם יש לזאת מקור תלמודי?
3. האם הרמב"ם פוסק זאת להלכה?
4. האם יש תועלת בהיתר ל"קללות" "נידויים" "חרמות" "נדרים" וכיו"ב לאחר המיתה? בכבוד רב ובתודה