האם תימני יתעטף בטלית בתפילת מנחה במניין אשכנזי?
איך תימני ינהג לגבי טלית בתפילת מנחה במניין אשכנזי?
La question se pose lorsque l’office du matin se tient dans une maison de deuil. Le rabbin Ratzon Arusi explique que le Hallel intégral de Hanoucca est une obligation individuelle, même pour celui qui ne l’a pas récité avec la communauté. Selon l’usage enseigné, l’endeuillé le récite lui aussi avec la bénédiction.
Le cours distingue le Hallel intégral de Hanoucca du Hallel coutumier de Roch ‘Hodech, pour lequel les usages de deuil varient. La même distinction entre le deuil et une obligation religieuse distincte s’applique le premier soir. L’endeuillé qui allume chez lui récite Chéhé’héyanou à cette occasion.
Oui. Selon l’usage enseigné, il récite le Hallel intégral avec la bénédiction, même dans une maison de deuil.
Oui. Selon le rabbin, le deuil ne supprime pas cette bénédiction dans le cas étudié.
D’après un cours en hébreu du rabbin Ratzon Arusi.
בחנוכה גם האבל גומר את ההלל בברכה. לפי הרב רצון ערוסי בביאור הרמב״ם, החיוב חל על היחיד ועל הציבור גם כשהתפילה מתקיימת בבית שבו אירעה הפטירה. הרב עובדיה יוסף פוסק כך גם הוא. גם מי שהתפלל שחרית ויצא לפני ההלל חייב לאומרו בהמשך היום.
בכל יום ויום משמונת הימים אלו גומרין את ההלל […] בין יחיד בין ציבור.
הרמב״ם מונה את שהחיינו בין שלוש הברכות שמברכים בהדלקת נר חנוכה בלילה הראשון. הרב ערוסי פוסק שהאבל מברך ״שהחיינו״ כשהוא מדליק בביתו בלילה הראשון. אפשר לראות כיצד צער וברכת שבח מתקיימים יחד בדין מי ששמע על מות אביו והוא יורשו היחיד: הוא מברך דיין האמת על הפטירה ושהחיינו על הירושה.
הלל בראש חודש יסודו במנהג. לכן התפתחו מנהגים שונים בבית האבלים, ובהם הימנעות האבל מאמירתו או יציאתו לחדר אחר. לפי המנהג שמתאר הרב ערוסי, גם האבל אומר הלל בראש חודש. הרב עובדיה יוסף מביא מנהגים שבהם האבל נמנע מהלל בראש חודש, ובמקרה המתואר הוא מבחין גם בין בית הפטירה לבית אחר. ״נגילה ונשמחה בו״ מבטא שמחה בה׳, שיכולה להתקיים גם בשעת צער.
גם בשולחן ערוך נפסק שגומרים את ההלל בכל שמונת ימי חנוכה. בחנוכה אין אומרים תחנון. במנהג תימן שמתאר הרב ערוסי אומרים צידוק הדין. שולחן ערוך, אורח חיים תרפג
בחנוכה האבל גומר את ההלל בברכה ומברך שהחיינו בהדלקה בלילה הראשון. ההבדלים במנהגי בית האבלים נוגעים בעיקר להלל של ראש חודש.
האם אבל חייב לגמור את ההלל בחנוכה בברכה?
בחנוכה האבל גומר את ההלל בברכה בכל שמונת הימים. לפי הרב רצון ערוסי בביאור הרמב״ם, חובת ההלל חלה על היחיד ועל הציבור, גם כשהתפילה מתקיימת בבית האבלים.
האם אבל מברך שהחיינו בהדלקת נרות חנוכה בלילה הראשון?
לפי הרב רצון ערוסי, אבל שמדליק נר חנוכה בביתו בלילה הראשון מברך גם ״שהחיינו״ על המצווה.
מי שלא אמר הלל עם הציבור בחנוכה צריך להשלים אותו?
כן. הלל בחנוכה הוא חיוב אישי שאינו תלוי בציבור או בבית הכנסת. מי שהתפלל שחרית ויצא בלי לומר הלל צריך להשלים את ההלל במשך היום.
מה ההבדל בין הלל בחנוכה להלל בראש חודש בבית האבלים?
בחנוכה גם האבל גומר את ההלל בברכה, משום שזו חובת היום. הלל של ראש חודש יסודו במנהג. לפי המנהג שמתאר הרב רצון ערוסי, האבל אומר הלל גם בראש חודש. הרב עובדיה יוסף מביא מנהגים שבהם האבל נמנע מאמירת הלל של ראש חודש.
האם מקום הפטירה משנה את חיוב ההלל בחנוכה?
גם אם התפילה מתקיימת בבית שבו אירעה הפטירה, הציבור והאבל גומרים את ההלל בחנוכה בברכה. חיוב ההלל חל על כל אחד מהם בכל מקום.
האם אומרים תחנון וצידוק הדין בבית האבלים בחנוכה?
בחנוכה אין אומרים תחנון גם בבית האבלים. לפי מנהג תימן שמתאר הרב רצון ערוסי, אומרים צידוק הדין.
כיצד אפשר לומר שהחיינו בשעת צער?
אפשר לברך על טובה גם בשעה שמצטערים. מי ששמע על פטירת אביו והוא יורשו היחיד מברך דיין האמת על הפטירה ושהחיינו על הירושה. כך גם האבל שמדליק נר חנוכה בלילה הראשון מברך שהחיינו על קיום המצווה בזמנה.
איך תימני ינהג לגבי טלית בתפילת מנחה במניין אשכנזי?
האם יש הבדל או משמעות שונה בין קדושה בברכת היוצר לבין הקדושה בסדר היום, ובא לציון?
לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?
לק"י, שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. וירחיב גבולו בתלמידים. אשאל ממנו לפי רבנו האם התפלה משנה את המציאות. דהינו שאדם מתפלל שירפא השם יתברך חולה, (כפי שכת"ר היה לו חולה וכו') מה הכוונה, כפשוטו? כשמתפללים שהשם יתברך יתן זיווג טוב לאדם מה הכונה שהשם ישלח לו זיוג או שמא משהו שונה? שמתפללים על ילדים, וכן הלאה. מה הכלל בזה. יבאר לנו ושכרו מן השמים.
בבית הכנסת שלנו התפללו כל הזמן מוסף בשבת פעם אחת..לאחרונה החליטו לקרוא פעמיים כולל חזרה
האם נכון הדבר לבטל את מסורת אבותינו בטענה כי הם "לא ידעו"?
הרי אבותינו קדושים וצדיקים ויש ירידת הדורות והלוואי שהיינו מגיעים לקצה קרסוליהם..אם הם קראו מוסף פעם אחת בשבת קודש אני בטוח שהם ידעו מה הם עושים.
קשה לי עם הטענה ש"הם לא ידעו" ולכן מחליטים לקרוא היום מוסף פעמיים.
מקבולני מגיל ילדות שמוסף קראנו פעם אחת בשבת.
שלום וברכה לכבוד מו"ר יגדיל תורה ויאדירה.
אנו גרים בישוב בבנימין בו מתקיימים מניינים שונים לתפילת שחרית:
1. מתקיים מניין וותיקין בו מעלים מידי פעם שליח צבור צעיר לימים שלא נתמלא זקנו.
2. מתקיים מנין נוסף בשעה קבועה 05:50 עם שליח צבור מבוגר באופן קבוע.
אנו נוהגים ללמוד משנה משעה 05:00, לקרוא קרית שמע סמוך להנץ החמה ומצטרפים למניין ב 05:50.
שאלותינו הן:
א. האם אנו נוהגים כשורה לדעת רבינו ?
ב. האם לדעת רבינו הקפידה היא על קרית שמע סמוך להנץ או תפילה כוותיקין ?
ינחנו מו"ר בדרך אמת לעבדו בלבב שלם.
מה הדין לגבי חלב/אבקת חלב עכו"ם?
ב. אני מתפלל במניין אשכנזי בו יש לא מעט אמירת קדיש יתום, דרבנן וכו' לאחר ובא לציון. לרוב, החזן מסיים את הקטע שבו הציבור נמצא לפני שסיימתי וע"כ אני נאלץ להפסיק את התפילה לא מעט פעמים לשם עניית אמן. האם אני מחוייב כל פעם שנאמר קדיש להפסיק, לענות ולחזור שוב לתפילתי? יש לציין שזה טורד מאוד ומפריע לריכוז בתפילה
שלום לרב
מה הדין לשיר שירים שמופיע בהם שם ה'? למשל "שבחי ירושלים", "שיר למעלות אשא עיני", "ובאו האובדים" "תורת ה' תמימה", "הודו לה' כי טוב" האם מזכירים את שם ה' או אומרים "השם"? מדובר שאני שר את כל השיר ללא הפסקה.
תודה רבה
1 כיצד לנהוג בנוגע למקום הכריעות בקדיש של שליח ציבור?
2 באיזה קדיש צריך שליח ציבור לפסוע לאחריו ב"עושה שלום"?
3 נוהגים לומר משנה רבי חנניה, אם הביאו מבחוץ להשלים מניין. האם נכון?