האם דינם כחו"ל לענין זה ויבקשו גשמים רק לאחר יום שישים לתקופה?
האם המפתח לזמן הבקשה הוא הדמיון באקלימים ולכן גם מקומות סמוכים לא"י יבקשו ב-ז' במרחשוון?
מדוע חכמי התלמוד פרטו לנו המקומות בגבולות א"י לענין זה ולא ציינו בסתם 'בני א"י'?
הרב דן בעיתוי תחילת אמירת "ותן טל ומטר" בתפילה, במיוחד עבור תושבי רמת הגולן ואזורים הסמוכים לישראל. הוא דן בשאלה האם דינם כבני ארץ ישראל המתחילים לבקש גשמים בשבעה במרחשון, או כבני חוץ לארץ המתחילים בשישים לתקופה. הרב מביא את פסיקת הרב עובדיה יוסף לגבי חיילי צה"ל בגולן ובסיני, ומציין את הנימוקים להחלת דין ארץ ישראל עליהם. הוא גם מדגיש את הדמיון האקלימי בין אזורים אלו לארץ ישראל כשיקול נוסף. הרב מכריע כי תושבי הגולן ואילת צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון, ומדגיש את חשיבות הבקשה לגשמים במיוחד בתקופות בצורת. הוא מסביר שהמסכת תענית כולה בנויה על בסיס ארץ ישראל.
תזכיר תמציתי: בקשת גשמים ברמת הגולן ובאילת על פי ההלכה
נושא: סקירת מקורות בנוגע לזמן תחילת בקשת הגשמים ברמת הגולן ובאילת על פי ההלכה.
רקע: הרב עוסק בשאלה ההלכתית מתי מתחילים לבקש גשמים בתפילה ("ותן טל ומטר") בארץ ישראל ובחוץ לארץ, ובפרט ביחס לאזורים כמו רמת הגולן ואילת, שהיו שנויים במחלוקת בשאלה האם הם נחשבים חלק אינטגרלי מארץ ישראל לצורך הלכה זו. המקור מתחיל בדיון על התאריך הקבוע לבקשת גשמים בארץ ישראל (שבעה במרחשון) לעומת חוץ לארץ (שישים יום לאחר תקופת תשרי, בערך תחילת דצמבר).
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
הבחנה בין ארץ ישראל לחוץ לארץ:
- הגמרא והרמב"ם קובעים כי תושבי ארץ ישראל מתחילים לבקש גשמים בשבעה במרחשון, בעוד תושבי "שנער, סוריה, מצרים ומקומות הסמוכים לאלו" מתחילים ביום שישי לאחר תקופת תשרי.
- "רבנו כותב בפרק שני מהלכות תפילה הלכה טז ואלך. משבעה ימים במרח שמן שואלין את הגשמים בברכת השנים. כל זמן שמזכיר הגשם במ דברים אמורים בארץ ישראל. אבל בשנער ובסוריה ובמצרים ומקומות הסמוכים לאלו והאדומים להם שואלים את הגשמים ביום שישי אחר תקופת תשרי..."
מעמדם ההלכתי של אזורים "מסופקים" בארץ ישראל:
- עולה השאלה לגבי אזורים בארץ ישראל שאינם נכללים בהגדרה הקלאסית של "שנער, סוריה, מצרים". רמת הגולן וסיני (בעבר) משמשים דוגמאות לאזורים שייתכן שמעמדם שונה.
- "ואם כן, השאלה היא מה דינם של המקומות בארץ ישראל שהם לא שנער, לא סוריה, לא מצרים והם מסופקים אם הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל או לא."
פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בנוגע לחיילי צה"ל:
- הרב עובדיה יוסף נשאל לגבי חיילי צה"ל הנמצאים בסיני ובגולן ופסק כי דינם כבני ארץ ישראל והם צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון.
- "הרב עובדיה יוסף יש לו תשובה לשאלה שהוא נשאל בשאלות בספרו יחווה דעת חלק ב סימן יא לגבי חיילי צהל שנמצאים בסיני ובגולן האם דינם כבני ארץ ישראל בדין שאלה טל ומטר וצריכים לשאול טל מטר מיום של א חשון או אינם שואלים טל מטר אלא מיום שישי לתקופה כבני חוץ לארץ והוא הכריע ש ףהם שואלים טל ומטר כמונו בשביעי במרחשון..."
נימוקי הרב עובדיה יוסף:
- נימוק ראשון: אפילו יהודי מארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בזמן בקשת הגשמים בארץ, צריך להמשיך ולבקש גשמים בחו"ל, למרות שעדיין לא הגיע זמן הבקשה שם. חיילי צה"ל בגולן ובסיני דינם לכל היותר כיוצאים לחו"ל מארץ ישראל.
- "הנימוק האחד שבו הוא פותח ועליו הוא מתבסס זה שהוא אומר אפילו בין חוץ בין ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ שנחלקו הפוסקים אם הוא אומר ותן תל ומטר בחוץ לארץ כיוון שכבר הגיע זמן בקשת הגשמים בארץ אף שעדיין לא הגיע זמן בקשת הגשמים בחוץ הארץ והכריע כדעה שאכן בין ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ בימים האלה צריך לבקש גשמים ותנתן לו מטר בתפילת הלחץ שלו כשהוא מגיע לחוץ הארץ אף שתרה מגיע הזמן בחוץ הארץ..."
- נימוק שני: מקומות הסמוכים לארץ ישראל ואקלימם דומה לארץ ישראל (כגון מדבר סיני, דמשק וסביבותיה) מתחילים לבקש גשמים בשבעה במרחשון, אף על פי שאינם בקדושת ארץ ישראל.
- "ועוד שהרי במקומות הסמוכים לארץ ישראל והאקלים של דומה לעקלים של ארץ ישראל שואלים את הגשמים לכתחילה בשבעה במרחשבן חוכמו שכתב בשאלות ותשובות הרדז הוראה בשאלות ותשובות דברי יוסף שברץ שכתב שאין ספק שבמקומות הסמוכים לארץ ישראל והאוויר והאקלים שלהם דומה לשל ארץ ישראל אף על פי שהם מחוץ לקדושת ארץ ישראל כגון מדברות סיני צועס ואל עריש וכדומה בכל השטח הגדול הזה שואלים תל ומטר בשבעה בחשבן כתושבי ארל וכן בדמסק וסביבותיה שואלים תל ומתר בשבעה בחשבן כבני ארץ כי האקלים שלהם דומה ממש לארץ..."
דעת הרב רצון ערוסי לגבי תושבי רמת הגולן ואילת:
- הרב מעריך שהרב עובדיה יוסף היה מגיע למסקנה שגם תושבי רמת הגולן ואילת צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון.
- "הרב יוסף לא נשאל מה דינם של תושבי הגולן מה דינם של תושבי סיני אם יש יהודים יושבי סיני או באילת זהו לא נשאל ואין אנו יודעים מה היה משיב אנו מעריכים אולי שאף על פי שהוא הביא את הנימוק הזה כנימוק אגבי משני יכול להיות שגם כן היה מגיע למסקנה שלמרות הכל תושבי הגולן ותושבי אילת צריכים לבקש בשביעי במרחשון."
- הרב עצמו סבור כך מכיוון שלדעתו רמת הגולן היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, ולמען האחדות בבקשת הגשמים של כל עם ישראל.
- "אנחנו לענינו נו סבורים כן למה כי באמת יכולה להיות השאלה אם ארץ ישראל אם חבלים אלו קדושים בקדושת ארץ ישראל או לא ויש פנים לחן ולחן ויש דעות לחן ולכן אנחנו סבורים שרמת הגולן הוא כן חלק בלתי נפרד מארצאל..."
חשיבות בקשת הגשמים בארץ ישראל:
- הרב מדגיש את הצורך הדחוף בגשמים בארץ ישראל, במיוחד לאחר שנות בצורת, ואת ההסתמכות של הארץ על חסדי שמיים.
- "היום התחלנו לבקש את הגשמים הועיל והיום הוא שבעה במרחשבן ואנחנו באמת זגוקים להרבה הרבה גשמי ברכה וצריך לדפוק שערי שמיים בעניין זה..."
- "כלומר אנחנו כאן לא משופעים במים והקדוש ברוך הוא מצפש נכניע לבבותינו ונבקש מאיתו יתברך את הגשמים."
הכללת תושבי האזורים השנויים במחלוקת עם כלל ישראל:
- הרב מביע רצון שאכן כל עם ישראל יבקש גשמים באותו זמן, ללא קשר למחלוקות ההלכתיות בנוגע לגבולות המדויקים של ארץ ישראל לעניין זה.
- "לכן ומתוך מטרה ברורה שאכן באמת כל עם ישראל יבקש גשמים ותן תל מטר שאנחנו כל כך צריכים להם..."
מסקנה: נפסק על ידי הרב עובדיה יוסף כי חיילי צה"ל הנמצאים ברמת הגולן (ובסיני בעבר) צריכים לבקש גשמים משבעה במרחשון כבני ארץ ישראל. הרב רצון ערוסי מרחיב זאת ומביע את דעתו כי גם תושבי רמת הגולן ואילת צריכים לנהוג כך, הן לאור פסיקתו של הרב יוסף והן מתוך תפיסה שאזורים אלו שייכים לארץ ישראל לעניין זה, ובשל הצורך באחדות בעם ישראל בבקשת הגשמים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
איחר לביהכ"נ ומצא הציבור בתפילת מוסף - האם יתפלל עם הציבור או תפילת שחרית כיחיד?
מה הכלל הגובר במקרה שכזה? תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. או רמת הקדושה של התפילה היא שתקבע.
3- שאלות
שלום לכבוד הרב
1- האם מותר להגיד "ישתבח ויתפאר שמו של מלך המלכים הקדוש ברוך הוא" כאשר השליח ציבור אומר " ברכו את ה' המבורך"? 2- אצלנו בעיר כפר סבא רב העיר הנהיג כאשר מכניסים ספר תורה לבית הכנסת לא אומרים באותו בית הכנסת שבוע שלם תחנון האם זה מנהג נכון? האם צריך לשמוע לרב העיר "אם המנהג לא לפי ההלכה" 3- אדם שמתפלל ביחידות בנץ את תפילת העמידה האם תפילתו דומה לזה של תפילה בציבור?
זמני הבוקר
כבוד המארי שלום רב.
רציתי לשאול את כבודו מספר שאלות:
א. על פי מנהג יהודי תימן, מתי הוא זמן תפילת שחרית שאפשר להתפלל בו לכתחילה?
ב. מהו זמן תפילין? האן הוא מקביל לזמן זה או שהוא יותר מאוחר? ומה יעשו כאשר הזמן הזה יותר מאוחר מי שמתחיל להתפלל בזמן של שאלה א? תוד רבה
נץ נראה
לכבוד הרב איפה שאני (תימני הנוהג לפי שיטת רמב"ם ומארי) מתפלל בבוקר (אצל מנין ספרדי) מתחילים תפילת שמונה עשרה לפי שעה שמצויה בלוח, והשעה מוגדרת כ"הנץ הנראה"
1) מה זה הנץ הנראה?
2) יש גם נץ נסתר?
3) מה שיטתנו לגבי תחילת זמן תפילת שמונה עשרה? נץ נראה או נסתר?
4) ראיתי בתשובה שהרב כתב לאדם ששאל לגבי זמן תפילה לכתחילה והרב כתב עד 4 שעות. איך זה מסתדר עם זמן ק"ש שזמנה לכתחילה "עם הנץ החמה"? "ואם עבר וקרא לאחר מכן - יצא"? (לפי משנה תורה אהבה הלכות ק"ש)
האם יש מקום לאמירת תיקון חצות לנוהגים כרמב״ם וכמסורת תימן?
שלום וברכה הרב.
האם מארי התייחס לעניין תיקון חצות?
ומה דעת הרמבם בנוגע לתיקון חצות?
במידה והרמבם לא התייחס האם יש עניין לעשות או שלא לעשות כי אבותינו בתימן לא עשו כך?
נוסח החזן
שלום הרב,
אני תימני ופעמים רבות אני מתפלל במניין אשכנזי
האם כאשר הגבאי אומר לי לעלות חזן מותר לי לסרב בתוקף מאחר ואני מתפלל בנוסח תימן?
אם אסור לי לסרב, ואני כן צריך לעלות חזן. איזה נוסח עליי להתפלל? והאם זה שונה לגבי ברכות העלייה לתורה?
תודה רבה ויום טוב
נטילת ידיים לפני התפילה.
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח, בדעת רבינו, האם אדם חייב ליטול את ידיו לפני תפילת מינחה וערבית, או שמא מספיק לשוטפם?
צעידת שלושה צעדים לאחור בעושה שלום בסיום קדיש
שלום לכבוד הרב.
האם לפי רבנו ומנהג תימן יש לצעוד שלושה צעדים לאחור בעושה שלום בסיום קדיש כמו בסיום תפילת עמידה?
מי שסיים את תפילתו, האם חייב להמתין עד שחברו מאחוריו יסיים ע"מ שיוכל לפסוע לאחור?
מהו המקור להנהגה זו המקובלת ע"י יהדות אשכנז והאם יש מקום להחמיר כמותם למרות שאין לה איזכור בתלמוד?
מה יעשו בבית כנסת שישנם שם מתפללים רבים באופן צפוף שאין לכל אחד 4 אמות משלו?
מהי התכלית של הפסיעה לאחור והכריעות בסיום התפילה והאם ההמתנה לחבירו הינה אקט של כבוד כלפי מעלה?
בריך שמיה
לכבוד הרב שלום ישנם מיעוט שאינם אומרים בריך שמיה מה הסיבה? והאם אותו מיעוט הינו דרדעים? ואם הם לא דרדעים על מה הם מסתמכים שלא להגיד בריך שמיה?
ק"ש שעל המיטה
שלום רב!
1. היכן קוראים קריאת שמע? על המטה עצמה בישיבה? ואם היא אינה "טהורה"?
2. קוראים בעמידה ליד המיטה או שאפשר לשבת בסלון ולקרוא וללכת לישון?
3. האם זה נכון שאם קוראים אחרי חצות, אפשר עוד להמשיך לדבר אחרי כן, או שחייבים לשתוק עד שהולכים לישון (למעט יוצאי דופן)?
4. אם קוראים אחרי חצות לא אומרים שם ומלכות בכלל? או רק בשמע ישראל עצמו, מחליפים להשם אלוקים?
5. האם נשים חייבות בה? אני מוצאת שמאוד קשה לי ללכת לישון כשאני יודעת שאני צריכה לקרוא את כל הסדר, וקרה לי כבר שנרדמתי על הספה מרוב עצלות.
6. האם נשים חייבות בשתי קריאות שמע במהלך היום כמו גברים?