Al Hanissim in Musaf and Rosh Chodesh in the haftarah blessing
When one occasion is mentioned in a service prompted by another
Rabbi Elyakim Tzadok follows Shabbat 24a from the Hanukkah addition in Musaf to the mention of Rosh Chodesh after the haftarah.
The lesson asks whether an occasion should be mentioned in all the day’s services or only where it independently requires that service. The haftarah case helps explain why customs differ about mentioning Rosh Chodesh in the blessing and in its conclusion.
Questions and answers
Why discuss Al Hanissim in Musaf?
Musaf exists that day because of Shabbat or Rosh Chodesh. The Talmud asks whether it nevertheless includes the Hanukkah addition.
Do customs agree about Rosh Chodesh in the haftarah blessing?
The lesson contrasts omitting it, mentioning it in the body, and mentioning it also in the conclusion.
Based on a Hebrew lesson by Rabbi Elyakim Tzadok.
למה אומרים על הניסים במוסף?
אומרים על הניסים בתפילת מוסף של שבת או ראש חודש שחלים בחנוכה.
השבת או ראש החודש מחייבים את תפילת מוסף. מדוע מזכירים בה את חנוכה, שאין בו קרבן מוסף? בשבת כד ע״א, רב הונא ורב יהודה תולים את ההזכרה במה שמחייב את התפילה. רב נחמן ורבי יוחנן רואים במוסף חלק מתפילות היום. כשם שאומרים על הניסים בערבית, בשחרית ובמנחה, כך אומרים אותו במוסף.
מה מלמדת תפילת נעילה?
כשיום הכיפורים חל בשבת, מזכירים שבת גם בנעילה. יום הכיפורים הוא שמחייב את התפילה, אבל קדושת השבת חלה בכל תפילות היום. דברי רבי יהושע בן לוי מכריעים כך גם בשאלת חנוכה במוסף.
מדוע עדיין נחלקו על ברכות ההפטרה?
רב גידל אמר שבראש חודש שחל בשבת אין צורך להזכיר ראש חודש בברכות ההפטרה. חנוכה כבר נזכר בשלוש תפילותיו האחרות של היום, ואילו לראש חודש כשלעצמו אין הפטרה. רש״י קורא את הכרעת הגמרא ככוללת גם את דברי רב גידל, ולכן לשיטתו מזכירים את ראש חודש. בעלי התוספות משאירים את דברי רב גידל על כנם בגלל ההבדל בין התפילה להפטרה.
השולחן ערוך פוסק כדעת בעלי התוספות. בפסק מהרי״ץ מזכירים את ראש חודש באמצע הברכה ומותירים את החתימה בנוסח שבת. בסידורי רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון ובתכלאלים עתיקים מצויה הזכרה גם בחתימה. גם כשנוסח הברכות נשאר כנוסח שבת, הקריאה עצמה יכולה לעסוק בראש חודש.
מה הייתה ההפטרה במנחת שבת?
כדי לבחון את דין מוסף, הגמרא משווה אותו למנהג להפטיר במנחת שבת החלה ביום טוב. רש״י מביא מן הגאונים שנהגו לקרוא בנביא במנחת שבת עד שגזרה בפרס הפסיקה את המנהג. רבנו תם מפרש שקראו בכתובים, כמנהג נהרדעא. הרב ראובן מרגליות מציע לראות במזמור ״אודה ה׳ בכל לבב״ שבמנחת שבת שריד למנהג הקריאה בכתובים. עשרת הפסוקים ומקומו של המזמור בסדר התפילה עומדים ביסוד ההצעה.
חכמי פרובינציה הציעו לגרוס בסוגיה ״יום הכיפורים״ במקום ״יום טוב״ כדי ליישב את הקושי. בעל המאור דוחה את ההגהה בעזרת תשובת רב האי גאון, המעידה שבפרס, במדי ובמקומות נוספים נהגו להפטיר במנחת שבת. הכרת המנהג הקדום מיישבת את לשון הסוגיה.
מסקנת הדברים
אומרים על הניסים במוסף של שבת או ראש חודש החלים בחנוכה, כשם שאומרים אותו בשאר תפילות היום. לגבי ברכות ההפטרה בשבת ראש חודש, השולחן ערוך פוסק שאין מזכירים ראש חודש, ומהרי״ץ פוסק שמזכירים אותו בגוף הברכה בחתימה של שבת.
מדוע אומרים על הניסים בתפילת מוסף בחנוכה?
אומרים על הניסים במוסף של שבת או ראש חודש החלים בחנוכה, אף שמוסף אינו בא מחמת חנוכה. מסקנת הסוגיה היא שחובת היום מחברת את תפילותיו: כשם שמזכירים את חנוכה בערבית, בשחרית ובמנחה, מזכירים אותו גם במוסף. הראיה היא מהזכרת שבת בנעילת יום הכיפורים שחל בשבת, אף שאין נעילה בשבת רגילה.
האם מזכירים ראש חודש בברכות ההפטרה כאשר הוא חל בשבת?
בשבת שחל בה ראש חודש, השולחן ערוך פוסק כדעת בעלי התוספות ואינו מצריך להזכיר ראש חודש בברכות ההפטרה. לפי מהרי״ץ, מזכירים אותו בגוף הברכה וחותמים בנוסח שבת. בסידורי רב עמרם ורב סעדיה גאון ובתכלאלים עתיקים מזכירים ראש חודש גם בחתימה. בכל אחד מן המנהגים אפשר לקרוא הפטרה העוסקת בראש חודש.
מה ההבדל בין הזכרת חנוכה במוסף להזכרת ראש חודש בהפטרה?
על הניסים נאמר בשלוש תפילותיו האחרות של יום החנוכה, ולכן יש בסיס להשוות אליהן את מוסף. בראש חודש, לעומת זאת, אין הפטרה עצמאית כלל. בעלי התוספות משמרים משום כך את ההבחנה ופוטרים מהזכרת ראש חודש בברכות ההפטרה; רש״י מבין שמסקנת הגמרא כוללת גם מקרה זה ומחייבת הזכרה מחמת היום.
כיצד נזכרת בגמרא הפטרה במנחת שבת אם איננו נוהגים כך?
רש״י מביא מתשובות הגאונים מנהג לקרוא בנביא במנחת שבת, שבטל בעקבות גזרה ולא חזר. רבנו תם מפרש שהסוגיה מתייחסת לקריאה בכתובים, כעין מנהג נהרדעא, ולא להפטרה בנביאים במובנה הרגיל. רב האי גאון מעיד על מנהגים חלוקים בין המקומות. אין להסיק מן המנהג המוכר לנו בלבד שלשון הסוגיה משובשת.
האם קושי בסוגיה מצדיק לשנות את נוסח הגמרא?
קושי הנובע מכך שמנהג קדום אינו מוכר לנו אינו מצדיק כשלעצמו שינוי נוסח. בעל המאור דחה את ההגהה שהחליפה יום טוב ביום הכיפורים בסוגיית ההפטרה במנחה, על יסוד עדות רב האי גאון על מקומות שהפטירו במנחת שבת. תחילה בודקים מסורות ומנהגים חלוקים; ייתכן שהם מיישבים את הנוסח הקיים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם חוזרים על התפילה אם שאלו גשמים לפני ז׳ במרחשוון?
שלום לכת"ר,
שליח ציבור שטעה בחזרה ואמר ברך עלינו" במקום "ברכנו" (בשבוע שלפני ז' במרחשוון), ומשום מה אף אחד מהציבור לא שם לב לכך ולא תיקנו, וכבר סיים החזרה, מה הדין?
בברכה
מתי להעדיף תפילה בבית כנסת תימני על ותיקין במניין אחר?
כנהר שלום,
האם עדיף להתפלל ותיקין שלא במנין תימני או בשעה אחרת בבית כנסת תימני כמנהג אבות?
ברכות השחר
שלום לכבוד הרב,
1. האם מותר לברך ברכות השחר בלי כיפה?
כי הרי האדם עושה כמה פעולות לפני שהוא שם כיפה על הראש
(מתיישב במיטה, מניח רגליו על הרצפה, וקם לקחת את הכיפה)
ולפי הרמב"ם צריך לברך כל ברכה ברגע שהתחייבת בה.
2. האם בחדר שאדם ישן עם אשתו מותר לברך ברכות השחר?
מכיוון שאם אנו דנים חדר זה כמקום שלפעמים ערומים אז לכאורה יש
לזה דין כמו שלבית מרחץ.
תודה רבה על הקדשת זמנך.
13 מידות ברמב"ם
שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם בתשובה מונה את 13 מידות שלרחמים עד "לא ינקה" שהיא המידה ה -13. אם כן,
1. מדוע אנו אומרים 13 מידות רק עד "ונקה"?
2. האם הרמב"ם היה נוהג אחרת ואומר עד "לא ינקה"? האם בכלל הרמב"ם היה אומר 13 מידות בתפילתו (השאלה נוגעת רק לקריאת התורה)? כיצד היה ראוי לדעת הרמב"ם לומר היום?
תודה!
הזמנה לחזן
שלם וברכה כבוד הרב
האם מותר לתימני להיות ש"ץ בבית כנסת אשכנזי, למרות שהנוסח אינו מסורת אבותיו כגון אי-אמירת "ברכו את ה' המבורך" לפני "עלינו לשבח". הרי למסורת תימן, לא אומרים "ברכו" שם.
1. במקרה וביקשו ממנו לעלות.
2. במקרה והוא עולה מעצמו.
תודה רבה, שבת שלום
עמידה בקדיש
שלום כבוד הרב!
בבית הכנסת בו אני מתפלל נהוג לעמוד בקדיש עד ל"יתברך" ואז הציבור מתיישב.
רציתי לדעת -
א. למה מלכתחילה יש מנהג"הלכה לעמוד בקדיש "ואם זו הלכה אז אשמח למקור"
ב. מדוע אצלנו נוהגים לעמוד רק אמצע הקדיש?
תודה!
תפילת הדרך
שלום לכבוד הרב!
כיצד, על הנוהגים בשיטת הרמב"ם, לומר את תפילת הדרך? עם הזכרת שם ה' או בלי? באילו תנאים?
תודה !
בריך שמה" עמידה בברכת התורה" צדקתך ותחנון
שלום לכבוד הרב!
יש לי שלוש שאלות בנוגע לתפילת מנחה של שבת:
1. האם ניתן לומר את "בריך שמה" בעברית ולא בארמית אם לא מבינים את הארמית?
2. האם צריך לעמוד כשקוראים את הברכה לאחר שאומרים "ברכו את ד' המבורך" בברכת התורה? או שמספיק רק להשתחוות?
3. מהו "צדקתך"? מהו תחנון שאמירת "צדקתך" תלויה בו וכיצד יודעים מתי לומר?תודה רבה!
הכרזת 'כהנים'
שלום.
אני גר בשומרון והקמנו לפני שנים מועטות מנין תימני המוגדר כמתפלל בנוסח בלאדי. התעורר דיון לגבי זמן אמירת 'כהנים' האם לפני ברכת אקב"ו או לאחריה. יודעים אנו שהדבר נתון במחלוקת רמב"ם ומרן השו"ע והמנהג הקדמון כדעת רבנו. ברצוננו לשאול מה המנהג הרווח בקהילת הבלאדים ואיך הרב ממליץ לנו לנהוג. כל טוב.