שבוע טוב ישנם מצבים שאני נמצא אצל משפחתי ואנו 4 גברים או שלושה על השולחן. האב מברך המוציא לכולם ומוציא ידי חובה כמובן. אך בברכת המזון אחרי הזימון תמיד יש דיבורים והערות אחד לשני של 2 גברים או האחד, כולל שיחות האחד עם השני, קימה מהמקום, ובדיחות או "משפטי מחץ". לא עוזר לרמוז או לבקש מהם להאזין לברכה, וזה קורה כבר לפני חתימת הברכה הראשונה. לרוב יש עניית אמן על הברכות אם כי רק מאחר וצועקים להם את ה"אמן" לכיוון שלהם כרמז עבה. אני מנסה להתחמק מלברך אבל לא יכול לסרב כל הזמן לחמי.

שלום רב, אני גר בבניין כבר ישן. 5 מתוך 9 דיירים הם שוכרים. הייתה מישהי בעלת בית שהייתה ועד בית כבר קרוב ל 10 שנים. בשנה האחרונה, שני דיירים התחילו לא לשלם. אחד בעל בית ואחד שוכר, בטענה שאין להם. אחד מהם טען גם טענות נגד הועד, והאווירה בבניין הייתה ממש בלגן. לא נעים. ויכוחים, מריבות. בלית ברירה, כיוון שהם לא הסתדרו, ואף אחד לא הסכים להיות בועד, הצעתי שאני אהיה ועד, כי אחרת הבניין היה "קורס". אחד הלא משלמים שטען הרבה נגד הועד הקודם, אמר שישלם עכשיו שאני בועד. לסיכום, השניים עדיין לא משלמים. והחוב תופח. האם יש לי חובה להכריח אותם ע"י תביעות וכיוצ"ב. אין לי זמן וגם לא רצון להיכנס לדברים כאלה.

לק"י יא סיון התשעב בשכג לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, שלום רב נסתפקתי בדעת רבנו הרמב"ם, לגבי שני נתונים מרכזיים בחידוש התכלת בימינו:
א. לכאורה מפשט לשון רבנו משמע שאין צורך בחילזון לצורך צביעת תכלת שלציצית, אלא הקריטריון החיד הוא שהצביעה תהיה "צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה" וחזר על תנאי זה בהלכה
ד. ואילו את החילזון רבנו מזכיר כבדרך אגב. האם כך דעת רבנו?

לק"י

שלום וברכה לכבוד הרב!

אשה הנוהגת לברך ברכות השחר על הסדר גם אם לא נתחייבה בהם, ועתה מתחתנת עם רמבמ"י. האם יכולה להישאר עם מנהגה הקודם, כיוון שמדובר בנוסח תפילה - שבעיקרון אין נוסח קבוע לאשה. או שמא כיוון שלשיטת הרמב"ם אין מדובר בנוסח תפילה גרידא, אלא בברכה התלויה בעשייה של האדם, יש לה לשנות את מנהגה?

בתודה מראש!

שלום לרב
1. מעיון בתשובה לשאלות בנושא מצה שמורה בפסח עולה כי הרב לא ממליץ על מצות יהודה וממליץ על מצה שמורה
2. אני מבין כי הרב קאפח טוען ששמורה לכתחילה בדעת הרמב"ם היא לאו דווקא מעת קצירה וכי גם אם נלך לפי מנהג אבותינו אין כל חיוב בחוה"מ
3. שאלתי את נכדו של הרב קאפח והוא אמר כי הרב היה אוכל מקמח מצות רגיל
4. אומר גם כי במשפחות גדולות להקפיד על מצות שמורות זוהי הוצאה גדולה
5. שאלתי מהם הבעיות ההלכתיות לשיטתנו במצות יהודה? או אחרות?
6. איך נכון לנהוג בימינו?
תודה

במסכת ברכות, ד', ז':
א. ואם הלכה בחכמים - אזי באמת תפילת מוסף להיות מלכתחילה תפילת יחיד (שכן כך נאמר בפיהמ"ש לרבינו, שהלכה בחכמים)?
ב. ע"פ פירוש רבינו לדברי ר' יהודה במשנה - ר' יהודה סובר שלא משנה מי, העיקר שתהיה תפילה מוסף בציבור במניין, בפני חכם (חבר עיר, כמו שקיימא לנו שהחי"ת קמוצה, והבי"ת צרויה), ואין זה משנה אם אני כלול במניין אם לאו. העיקר שבעיר תהיה התפילה במניין בפני החכם. האם הבנתי נכון?

לכבוד הרב שלום! ידוע ומפורסם הדבר, שהספרדים ובני עדות המזרח (כולל התימנים) קיבלו עליהם בעיניין הציצית את דעת האר"י הקדוש, להכניס אותם בתוך בגדיהם (זאת ע"פ המקובלים הספרדים, אך המקובלים האשכנזים סוברים שהאר"י התכוון רק לגוף הטלית קטן ולא לפתילות). והשאלה היא האם התימנים שלא קיבלו את הקבלה (כגון רבך הרב קאפח זצ"ל) גם נוהגים כן או שיש להם מסורת אחרת? וגם האם ידועה דעתם של רס"ג והרמב"ם בזה?