הרמב"ם כתב (הלכות מלוה ולווה פרק ו הלכה ח: http://mechon-mamre.org/i/d306.htm ): "המוכר בית או שדה, ואמר המוכר ללוקח, לכשיהיו לי מעות, תחזיר לי קרקעי -- לא קנה; וכל הפירות שאכל -- ריבית קצוצה, ומוציאין אותה. אבל אם אמר לו הלוקח מדעתו, כשיהיו לך מעות, אני אחזיר לך קרקע -- זה מותר; והלוקח אוכל פירות, עד שיחזיר לו מעותיו".

האם ישנה בעיה אמונית דתית יהודית לקבל את דעת רוב אנשי המדע כיום לגבי גיל העולם הקיים כמספר מיליארדי שנים או, כאיש מדע, עלי "להתפתל" ולנסות לבטל את ההנחות שעליהן מושתת מדע הפיסיקה כיום או לפחות להוכיח לעצמי שהן אינן מחייבות, וזאת על מנת להמשיך את דעת מסורת אבותינו, על פי פשט ספר בראשית, שגיל העולם הוא 5765 שנה?
תודה וחג שמח

בגמ' ברכות נאמר אם באו יסורים על האדם יפשפש במעשיו... לא מצא יתלה בביטול תורה... לא מצא אלו יסורים של אהבה. המהרש"א בחידושי אגדות מעיר איך פשפש ולא מצא הרי אין צדיק בארץ... אלא שלא מצא עוון גדול, אז חוזרת הקושיא למקומה בשנית, הרי לפי שאלת המהרש"א הפותחת אין אפשרות לצאת מעניין העוונות לגבי הייסורים כי אין צדיק....
רציתי לטעון דבר בכוון אחר לדברי המהרש"א ולשמוע מה דעת הרב בעניין. חיוב מצות לימוד תורה קיימת לעד ואינה נפסקת אפילו לרגע אחד, שנאמר והגית בו יומם ולילה (לגבי דרשת הגמ' את הפסוק ראה דברי הרב י.

לכבוד הרב,
שלום וברכה!
הנני תלמידה בפקולטה למדעי הבריאות באוני' בן - גוריון, ואני זקוקה לתקציר תוכנו של הספר "הנהגת הבריאות" של הרמב"ם.
אשמח לקבל גם את דעתו האישית של הרב על הספר, בייחוד לאור הגישה/ות הרפואית/יות כיום. אני מבקשת מידע רב ככל הניתן.
בתודה מראש.

האם מותר לקשור את התומכים לסכך באזיקונים מפלסטיק כן האם מותר לקשור את הסכך עם אזיקונים מפלסטיק

אני נאלץ לעבוד בימי חול המועד ואין באפשרותי לקחת חופש. במקום העבודה יש חדר אוכל שם אנו סועדים צהריים. עד כמה שידוע לי לא מתכוננים לבנות סוכה לסועדים. שאלתי: האם במקום העבודה אני חייב לשבת בסוכה בזמן אכילת ארוחת צהריים? או שזאת נחשבת אכילת עראי?

שלום לרב ערוסי.
יש לי חבר המניח תפילין אך ללא 7 קשירות על היד כמו כולם. הוא טוען שכך היא דעת הרמב"ם וכך נהגו חכמי ישראל הקדומים, ואילו המנהג לקשור 7 הוא מאוחר יחסית. האם הצדק עמו?

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם מבאר (חלק שלשי פרק ל), שהייעוד החנוכי והמרכזי של התורה הוא, לעקור עבודת אללים, ולכן הותר הקרבת קורבנות וכו.. (מהסיבות שהוא מונה) האם יהיה נכון לומר לכשתושג מטרה זו עבודת השם תהיה במחשבה בלבד ולא נצטרך לכל מיני טקסים

כתב הרב קאפח בפירושו לרמב"ם שצריך לקדש בתוך הסוכה מעומד. ובמאמרו של הרב אהרן קאפח, ישנה עדות שהרב קאפח עצמו סתר דבריו וכתב על לוח הליכות עם ישראל, שיש לקדש מחוץ לסוכה. הרב אהרן קאפח מסיים מאמרו בהתלבטות שאינו יודע כיצד לכלכל דברי הר"י קאפח. מה דעת הרב בנושא? מדוע לדעתך דברי הר"י קאפח פעם כך ופעם כך?

האם מותר ללכת לטיל בחוה"מ, שלא בטוח שאני אמצא סוכה, ויש אפשרות בפארקים וכו....