שלום וברכה לרב אני בהריון בחודש שמיני. אני בת 26 והכל אצלי ב"ה תקין. הרופאה אמרה לי שאני בחודש קריטי ושהיא לא ממליצה לי לצום ביוה"כ מחשש מאיבוד נוזלים. סיפרתי לה שצמתי בתשעה באב והכל היה בסדר אך היא הדגישה שכעת אני בחודש קריטי ושאני צריכה לשתות לעיתים. מה עלי לעשות?

לרב רצון ערוסי השלום והברכה. ברצוני לשאול האם מותר לדחות ברית מילה בשבת כדי שהאורחים הקרובים ביותר למשפחה לא יחללו שבת. הרי יש מצוות עשה למול ואפילו בשבת. האם חילול שבת של מישהו מהאורחים כנסיעה בשבת יכולה מספיק להיחשב תירוץ לדחיית הברית? יש לציין כי הרך הנולד בריא לחלוטין מבחינה רפואית כדי לערוך את הברית הזמן האמיתי כלומר בשבת וכן הוא נולד בשבת ולא בין השמשות שאז יש עניין של ספק שבת. תכתב בספר חיים טובים
תודה רבה אסף

אם עשו תבשיל פרווה בסיר שמבשלים בו בשר, האם מותר לאכול התבשיל עם גבינה? (מהי שיטת הרמב"ם ומה למנהג הספרדים)

אדם שקשה לו עד מאוד לקום לסליחות ועד היום לא קם כלל!!! האם יש בידו עבירה? האם יכול לומר הסליחות אחר שחרית בינו לבין עצמו?

האם מותר לנעול נעלי ספורט נוחים מאוד ביוה"כ? כי לא שייך עינוי בהם כלל, אלא נוחים הם הרבה יותר מנעלי עור שאסורים.

לכבוד הרב שלום,
האם יש לברך על קביעת מזוזה בבית כנסת שאין בו מקום דירה ומעולם לא ישן ולא יישן בו אדם?

לכבוד הרב שליט"א שלום. אינני יודע אם ניתן לשאול (ולענות) כיאות על עניין עמוק זה באינטרנט. אבל אנסה. מהו האופן בו יש לקיים את חלק מצוות עשה הראשונה עפ"י הרמב"ם כפי שהוגדרה במשנה תורה: "... והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף. וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" " והרי דעה זו נסתרה מן היסוד? אם מה שמקובל לכנות כ"אמונה" במציאות ה' צריכה להיות "ידיעה" עפ"י הרמב"ם, כיצד ניתן להגיע לרמת ידיעה בעניין זה בימינו?

האם מותר לגרד לק מהציפורן ביד או בשיניים בשבת אם הוא התקלף בחלקו ומהווה חציצה? (לגרד משאר הציפורן, שלא תהיה חציצה)
תודה.

האם צריך לברך ברכה אחרונה על אוכל שהקיאו?

לפי דברי הרב בתשובתו, שבתחיית המתים רק הנשמה תחזור לגוף, תחייה ולבסוף תמות. אם הרב יוכל להסביר שהרי הנשמה וכחותיה, מהבחינה השיכלית זהו הכוח השכלי שעליו מדבר הרמב"ם בשמונה פרקים ואותו כוח זהו השכל בכוח ולא בפועל. אם כן יוצא, שהקם לתחייה חוזר שוב בפוטנציאל שלו. ואם כן ותכליתו של כל דבר שבכוח לצאת אל הפועל, כאשר אדם קם לתחייה הרי הוא שוב חוזר להיות בכוח ותכליתו לצאת אל הפועל, על מנת להשיג מחדש את מה שהשיג כבר מזמן? אין זה שכר כלל וכלל. או שמא אין הוא שב עם אותו שכל שבכוח אלא רק עם השכל המעשי? אודה לרב על תשובתו.