בקהילתנו נהוג שכאשר אישה מהקהילה יולדת נשים אחרות מכינות לה מספר ארוחות למשך השבוע ולשבת.
האם כאשר אני מתנדבת להכין ארוחה הכוללת עוף עלי לטפל בעוף על פי מה שאנו נוהגים (כלומר, לחלוט) או שאני יכולה לטפל בו לפי מה שנוהגת המשפחה למענה אני מכינה את העוף?
אציין כי הזמן הנוסף שדורש תהליך החליטה יכול למנוע ממני מלהתנדב למצווה זאת ולכן אני שואלת על העניין.

שלום לכת"ר. כתב רבנו: "הכל כשרין למול. ואפלו הערל ועבד ואשה וקטן מלין במקום שאין שם איש" (מילה, ב, א). האם 'במקום שאין איש' הכוונה שאין איש כלל למול או אפילו במצב זמני? כגון ביישוב מבודד שלא הגיע המוהל לשבת ויש בו אשה רופאה (שיודעת למול), האם עדיף להפסיד 'וביום השמיני' וימול המוהל ביום ראשון, או עדיף שהרופאה תמול אותו בשבת? בתודה ובזכות: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.

שלום כבוד הרב,
אני עובד בהנה"ח של חברה מסוימת שבה לא עובדים בשבת. לאותם בעלים יש חברה נוספת שעובדת בשבת. ואת ענייני הנה"חש של החברה השנייה מנהלים באותו משרד. עיקר עבודתי הינה עבור החברה שבה לא עובדים בשבת, אבל לעיתים מבקשים ממני עזרה בעבור החב' השנייה כגון הוצאת שקים, חשבוניות, טיפול בחשבון הבנק. האם עליי לסרב ולא לעבוד בעבור החברה שמחללת שבת.
תודה

אבי ז"ל ניצול שואה הביא עמו מפולין ספר תורה בשנת 1949. לאחר מספר שנים הוא וחבריו הקימו ובנו בכספם ובידיהם בית כנסת קטן ,(שטיבל), ובו התפלל ולשם הכניס את ספר התורה. הוא נפטר באופן פתאומי לפני כ - 39 שנים. כל המתפללים כבר הלכו לעולמם ומאז בניו של אחד המתפללים ממשיכים לתחזק את בית הכנסת, לממן, ולקיים שיעורים. ספר התורה עדין שם, משתמשים בו ולעיתים גם מתקנים. שאלתנו היא היום כשכבר יש נכדים ונינים בוגרים בישובים שונים בארץ הזקוקים לספר תורה. האם אפשר לדרוש ולקבל את הספר לחזקת המשפחה? ידוע, שיש שם ספרי תורה נוספים, אך הם שומרים עליו בקנאות ומסרבים להעבירו לחזקת משפחתנו.