שלום וברכה בסה"מ שנג הביא רבנו מדרש הלכה המורה שאסור לקרב לנדה (בלא ביאה). משמע שנגיעת חיבה בנדה אסורה מדאורייתא. ובהל' אסו"ב סוף פי"א כתב רבנו "ולא יגע בבשרה מפני הרגל עברה". משמע שאסור נגיעה הוא מדרבנן בלבד. ורבים תירצו שכאן מדובר בנגיעה שאינה של חיבה, אלא טכנית בלבד. שאלתי: האם מותר לאשה הנדה לתמוך בבעלה החולה (או ששברה רגל), או שגם זה אסרו חז"ל? (יש אחרונים שהתירו) ומקרה נוסף: האם מותר לבעל לסדר את שערה של אשתו הנדה (ולעשות ממנו צמה, בשביל כיסוי הראש), אשר שברה את ידה ואינה יכולה לעשות זאת בעצמה? ברוך תהיה

לתשומת לב הרב, להלן תגובתי לדיון ענייני המתנהל באתר:

כי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים זו היא קביעת התורה שמתירה ריבוי נשים. פרטי יישומה מפורשות בהלכות רבות ברמב"ם ובשו"ע ועוד. שום דבר לא יכול לעקור דין תורה, ובטח שלא החוק הבריטי המבוסס על ערכי מוסר הנוצרות שאומץ ע"י מדינת ישראל העושה מביגמיה עברה פלילית. גם רבנו גרשם לא ביטל את דין התורה אלא סתם אותו בחרם, והחרם לא חל על עדות המזרח שלא קבלו אותו. כך שלא נשאר לנו היום אלא החוק המנדטורי, מנהג אשכנז, והרגל גרוע.

שלום מארי
אחדש"ט
אבקש לדעת אדם המכין יין מענבים שנקנו אצל ישראל
כיצד מפריש תרו"מ (יש לציין כי הענבים שנה שישית והיין מוכן ב 3 חביות פלסטיק שכל אחת מהן 30 קילו )
תודה

שלום וברכה
1. ראיתי למהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק א סימן סט /ע שארץ תימן אתריה דהרמב"ם והריק"א
מה דעת מהרי"ץ במקום שהרמב"ם והריק"א חלוקים ?

שלום וברכה
1 שמעתי את כבוד הרב מעביר שיעור בגמרא והוגה השוא הנע כפתח גם לפני אות גרונית שאינה מנוקדת בפתח ואלו במקרא ובתרגום ידוע לי שהשוא לפני אות גרונית ישתנה לפיה
אשמח אם הרב יבהיר את הנושא