דילוג לתוכן העיקרי

השמש כבה באמצע ההדלקה: האם מותר להדליק אותו מנר חנוכה?

תוכן
למנהגנו מותר להדליק נר חנוכה ישירות מנר חנוכה אחר. השמש משמש להדלקה ואינו בעצמו נר מצווה. לכן כשכבה מדליקים אותו מחדש בגפרור. גם נר שמדליק קטן בחנוכייה נוספת לשם חינוך אין מדליקים מנר החיוב של הגדולים.
תגיות

האם להמתין בהדלקת נרות חנוכה עד שכל בני הבית יתכנסו?

תוכן
עדיף שהאישה תדליק בבית בזמן, גם בהיעדר בעלה ושאר בני המשפחה. לפי הרמב״ם, משעבר זמן ההדלקה אבדה המצווה. השולחן ערוך מאפשר למי שנאנס להדליק בדיעבד כשבני הבית ערים. בשתי השיטות אין לדחות מראש את ההדלקה לשם התכנסות המשפחה.

נחת בדרך לירושלים: האם איבד את מעמד המוקף?

תוכן
השיעור מבדיל בין פירושי המשנה בקביעת פרוז ומוקף בן יומו, ובין תכנון ידוע לעיכוב בלתי צפוי. בסיום מוצעת סברה מיוחדת לטס ולנוחת בדרכו לירושלים: כל עוד המעבר אינו שהייה במקום והוא עדיין בזמני הקריאה, אין לקבוע שאיבד את מוקפותו. זו מסקנה מסויגת, ויש לשמור על תנאיה ועל ההבדל מדינים של נוסע שכבר שוהה בעיר.
תגיות

אבל בחנוכה: האם הצער משנה את ההלל ואת ברכת שהחיינו?

תוכן
לפי דין התלמוד ומנהגנו, האבל גומר את ההלל בחנוכה בברכה ומברך שהחיינו בהדלקה בלילה הראשון. ההלל הוא חיוב אישי שאינו תלוי בציבור. השיעור מבחין בין חיוב החנוכה להלל של ראש חודש שמקורו במנהג, ומציג מנהגים שונים בבית האבלים בלי לייחס אותם לדין התלמוד.

נר חנוכה מפיץ ריח: האם גם ההנאה הזאת אסורה?

תוכן
נרות ריחניים כשרים לחנוכה וההנאה מריחם אינה בכלל האיסור להשתמש באורם. נבחנים ההבדל מנר שבת, תנאי הדלקה שכבתה, השימוש בגוף השמן והמחלוקת על השמן שנותר לאחר המצווה וביום השמיני.

בין פרזים למוקפים: מתי נקבע יום הפורים של הנוסע?

תוכן
לפי הפירוש המועדף כאן בשיטת הרמב״ם, הכוונה בזמן קריאת המגילה בליל ארבעה עשר קובעת מעמד אחד לכל מצוות הפורים, גם אם התוכנית השתנתה. מובא גם פירוש אחר, התולה את הבדיקה ביום ובמקום היעד. הקדמת מגילה בגלל שבת אינה הופכת מוקף לפרוז. אין לקיים משלוח מנות המחויב מפירות שביעית, אך אפשר להוסיף מתנת ידידות בתנאים המבוארים.

זכירת עמלק: האם הכול תלוי בקריאת זכור?

תוכן
לפי הביאור בשיטת הרמב״ם, מצוות זכירת מעשי עמלק בפה מוטלת על היחיד ואינה תלויה דווקא בספר תורה ובקריאה השנתית של זכור. קריאת התורה היא תקנת ציבור, גם כשנושאה מקיים מצוות זכירה מן התורה. קיימות דעות אחרות במעמד הקריאה ובחיוב נשים, ויש להבחין בין השאלות ולא להסיק מאחת על האחרת.

מקדימים את המגילה: האם מקדימים גם את תענית אסתר?

תוכן
זמן תענית אסתר הוא שלושה עשר באדר גם לפרוזים ולמוקפים, והקדמת המגילה אינה מעבירה את התענית ליום אחר. המנהג מתבאר כמנהג שלאחר תקופת התלמוד. כשהמועד חל בשבת מקדימים לחמישי. נשמרת ההבחנה בין דרישת השלמת התענית בדעה שהובאה לבין מנהג המצטערים הפטורים ללא השלמה.
תגיות

להקדים את המגילה או לטעום תחילה? זמן הקריאה בשעת קושי

תוכן
לשיטת הרמב״ם המוצגת כאן, קריאת הלילה מתחילה בצאת הכוכבים, ואין לברך על קריאה מוקדמת או להסתפק בה. לקורא חלש הוצעה טעימה או שתייה לאחר צאת הכוכבים לפני הקריאה, תוך מניעת חשש שינה. מנגד הובאה שיטת השולחן ערוך המתירה במצב אונס מסוים קריאה מפלג המנחה, לצד איסור האכילה שלפניה.

קטן בארבע הפרשיות: מה באמת מעמדו של המפטיר?

תוכן
לשיטת הרמב״ם המוצגת כאן, קטן יכול לעלות גם לפרשת זכור, מפני שמצוות זכירת עמלק מן התורה אינה מחייבת שהקריאה המסוימת בתורה תהיה מן התורה. הובאה גם שיטת החוששים בזכור ובפרה והחשש לכתחילה לדעתם. המפטיר שמחוץ למניין העולים אינו נעלה מן הקריאה שבתוך המניין.
Subscribe to שולחן ערוך