למוקפים ולפרוזים ימי פורים שונים, ובתקנת בני הכפרים יש גם אפשרות להקדמת הקריאה. האם גם הצום נע עם זמן המגילה? מן השאלה הזאת נידונים מקור תענית אסתר, הקשר בין המלחמה לתפילת העורף והטעם שמקדימים את התענית כשמועדה חל בשבת.
🎧 האזינו לבירור הזמן המשותף לתענית אסתר, משמעות ההקדמה וההבחנה בדין המצטערים.
זמן אחד לפרוזים ולמוקפים
הרמב״ם, בהלכות תעניות פרק חמישי, מתאר את מנהג כל ישראל להתענות בשלושה עשר באדר, זכר לתענית בימי המן ולדברי הצומות וזעקתם. לעניין זה פרוזים ומוקפים שווים. בני הכרכים אינם מעבירים את התענית לערב יום הפורים המיוחד להם.
גם בדיון על בני הכפרים המקדימים את קריאת המגילה, זמן התענית נשאר שלושה עשר באדר. הקדמת הקריאה אינה קובעת יום צום חדש.
תקנת בני הכפרים ומקור התענית
יש לשים לב לסדר הזמנים ההיסטורי. תענית אסתר אינה נזכרת במשנה ובתלמוד כמנהג הכללי הנידון כאן; היא נזכרת בספרות הגאונים. לכן אין לתאר את בני הכפרים שבימי המשנה כאילו נהגו בה בהכרח.
הרמב״ם קושר את תקנת הקדמת בני הכפרים לתנאי מלכות ישראל, ובפירושו למשנה נידונה חזרתה לעתיד. גם כשדנים בחזרת התקנה, התענית אינה זזה בעקבות יום הקריאה, אלא נשארת במועד המשותף.
יום המלחמה ותפילת הציבור
בביאור המובא מתוספות רי״ד, שלושה עשר באדר הוא זמן קהילה לכול. ביום שבו תוכננה הפגיעה ביהודים ניתנה להם, לאחר המהפך, האפשרות להיקהל ולעמוד על נפשם.
יום זה מתבאר כיום מלחמת מגן. לצד הכוח הלוחם יש בציבור חלק המתפלל וזועק, והצום מבטא את התלות בעזרת שמיים. הובאה לכך ההשוואה למלחמת עמלק: יהושע נלחם ומשה, אהרן וחור עולים לראש הגבעה.
התענית מזכירה שהישועה אינה נמדדת רק בכוח הלוחם. דברי הצומות וזעקתם הם חלק מן ההתבוננות בדרך ההצלה.
מדוע מקדימים לחמישי ולא דוחים?
כששלושה עשר באדר חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי. הובא הטעם שבטור הנוגע לריבוי סליחות, אך במנהגנו אין זה הטעם הקובע.
הביאור כאן הוא שאין קובעים צום מנהג ליום שישי כדי להיכנס לשבת בתענית. עשרה בטבת, שמקורו קדום בתקנת הנביאים, הובא כחריג שאינו מלמד על תענית אסתר שמקורה במנהג מאוחר.
מדוע אין כאן הקדמת פורענות?
במשנה ובתלמוד נידונו מועדים שמקדימים ואחרים שמאחרים, ובהם דחיית תעניות מן הטעם שאין מקדימים פורענות. העדר אזכור תענית אסתר בהקשרים אלה משמש בבירור ראיה לכך שמנהגה הכללי התבסס לאחר תקופת התלמוד.
נידון גם הרקע של מגילת תענית ודיני הימים שלפני ימים שאסורים בתענית. אין בכך להפוך את תענית אסתר לתענית פורענות רגילה: היא נועדה להזכיר את התפילה והצום שבדרך לישועה. לכן מקדימים אותה לפני פורים, כדי שהזיכרון הזה לא יבוא רק אחרי החג.
המצטערים וההבדל בעניין השלמה
בהגהת הרמ״א לשולחן ערוך, סימן תרפו, נאמר שתענית זו אינה חובה גמורה, והובאו הקלות לעת הצורך למעוברות, למניקות, לחולה שאין בו סכנה ואף לכואבי עיניים המצטערים הרבה. באותה דעה נזכר גם שיפרעו את התענית לאחר מכן.
במנהגנו, כפי שמבואר כאן, המצטערים פטורים מתענית אסתר ואינם נדרשים לפרוע אותה אחר כך. אין מדובר רק בחולה; גם הצער הנידון בכלל ההקלה. שאר הבריאים לא יפרשו מן הציבור.
ברית מילה ביום התענית המוקדם
הובאה גם הוראה המאפשרת אכילה בברית מילה כשהתענית מוקדמת לחמישי, ודורשת מן האוכלים להתענות ביום שישי. עם החלק האחרון אין אנו מסכימים לפי הטעם שנאמר במנהגנו: הרי כדי שלא להיכנס לשבת בתענית נקבעה התענית בחמישי.
מסקנת הדברים
הקדמת קריאת המגילה אינה מקדימה את תענית אסתר. זמנה המשותף הוא שלושה עשר באדר, וכשחל בשבת מקדימים לחמישי. משמעות הצום היא זיכרון התפילה והזעקה שבישועה, וההקלות למצטערים נשמרות לפי המנהג שהתבאר, בלי לערבב את דעות ההשלמה השונות.
האם בני כרכים משנים את תאריך תענית אסתר לפי יום הפורים שלהם?
לא. זמן תענית אסתר הנידון הוא שלושה עשר באדר גם לפרוזים וגם למוקפים. יום הקריאה השונה אינו משנה את זמן התענית.
האם בני הכפרים המקדימים את המגילה מקדימים גם את התענית?
לא לפי הבירור כאן. גם בדיון על חזרת תקנת בני הכפרים לעתיד, התענית נשארת בשלושה עשר באדר. יש גם להבחין בין תקופת המשנה לבין מנהג התענית שהתבסס לאחר התלמוד.
מתי הוצג מקור מנהג תענית אסתר של כלל ישראל?
המנהג מתבאר כמנהג שנזכר בספרות הגאונים, לאחר תקופת המשנה והתלמוד. לשון הרמב״ם בזמנים אלו והעדר אזכורו בהקשרים התלמודיים הנידונים משמשים לבירור זה.
מדוע מקדימים את התענית לחמישי כשמועדה חל בשבת?
לפי הטעם שנאמר למנהגנו, אין קובעים את צום המנהג בשישי כדי להיכנס לשבת בתענית. מקדימים לפני פורים כדי לזכור את התפילה והצום שהיו חלק מן הישועה.
האם במנהג המתואר המצטער חייב להשלים את התענית אחר כך?
לא. הובאה דעה המזכירה השלמה, אך במנהגנו המצטערים הפטורים מתענית אסתר אינם נדרשים לפרוע אותה אחר כך. אין לאחד בין שתי הדרכים.
האם ההקלה שנידונה מוגבלת רק לחולה?
לא. הבירור כולל גם מצטערים לפי התנאים שהוזכרו, ובכללם כואבי עיניים המצטערים הרבה. לצד זאת נאמר ששאר הבריאים לא יפרשו מן הציבור.
האם הוסכם שאוכלים בברית בחמישי ישלימו את התענית בשישי?
לא. הובאה הוראה כזאת, אך השלמת הצום בשישי נדחתה לפי הטעם שנאמר כאן, משום שמלכתחילה מקדימים לחמישי כדי שלא להיכנס לשבת בתענית.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
תחפושות בפורים: מה לא נהגו בתימן ומה עושים היום?
מגילה
לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו, רבנו כותב בהל' מגילה, אין קוראין את המגילה בשבת .... ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. מדוע לא?, והיום שיש לנו ערוב ואנחנו מטלטלים בשבת.
בתודה ובברכה.
האם אשכנזי יוצא ידי חובה בקריאה במגילה שנכתבה כמסורת תימן?
בתי עומדת להתארס עם בחור ממוצא אשכנזי.
ואני הייתי רוצה לתת לו כמתנה לרגל אירוסיהם מגילה שברשותי, שהיא מגילה תימנית, שגם העור שעליו היא כתובה מעובד כדעת הרמב"ם.
שאלתי היא אם מותר לו, לחתן האשכנזי, לקרוא בה והוא יצא ידי חובת קריאת מגילה למרות שהוא איננו תימני?
קריאת המגילה
שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת התקינו מערכת הגברה (רמקולים) לשמיעת המגילה, האם יצאנו מידי חובת שמיעת המגילה?
למה ירושלים חוגגת פורים ביום אחר — ומה הקשר ליהושע?
אבלות בפורים
אני בשנת אבלות על אבי זכרנו לברכה. אני עובדת כסייעת בגן וביום שמתחפשים בפורים ביום שלישי זה היום החופשי שלי,האם מותר לי לבוא לגן ולהתחפש ולשמוח עם הילדים?
פורים - מגילה ותפילה
פורים - מגילה ותפילה
1. האם בספק כלשהו לגבי שמיעת המגילה בצורה נכונה הוא ספק להקל?
2. אם מישהו לידי מדי פעם קרא את המלים יחד עם הבעל קורא, האם יצאתי ידי חובה?
3. האם חייבים לשמוע בעצמנו באופן שנוכל לזהות בבירור את המילים, או שמספיק שהמח שמע, גם אם לא שמענו במאת האחוזים בבירור? למשל אם עברה מכונית ברגע מסוים ולא השלמתי את המילה, או אם החזן אמר וא עם קמץ ואני שמעתי ו עם שוא נע?
4. אם החזן לא דייק במאת האחוזים, למשל הדגיש מלים מסוימות שלא היו צריכות, יצאתי ידי חובה?
5. אם אמרתי בהשלמה מילה מסוימת יותר מפעם אחת, או כמה מלים, יצאתי ידי חובה?
פורים
לכבוד הרב שלום!
רציתי לדעת מה היה המנהג/מנהגים בתימן לגבי תחפושות בפורים והאם הרמב"ם או מהרי"ץ מזכירים זאת
תודה