ילד שטרם הגיע לגיל מצוות מבקש לקרוא במפטיר בשבת של אחת מארבע הפרשיות. האם פרשת זכור שונה משקלים? ומדוע העלייה למפטיר, הנחשבת יוקרתית בעיני רבים, אינה עדיפה בהכרח על הקריאה שבתוך מניין העולים? השאלות נידונות מתוך ההבחנה בין מצוות הזכירה לבין תקנת הקריאה בתורה.
🎧 האזינו לבירור עליית קטן לארבע הפרשיות ולהבחנה בין קריאת החובה לבין המפטיר.
שלושה ספרים בשבת ראש חודש אדר
כשראש חודש אדר חל בשבת שבה קוראים שקלים, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר הראשון קוראים בסדר היום, בשני בעניין ראש חודש ובשלישי בפרשת שקלים; ההפטרה היא בעניין שקלים. סדר הקריאה מבואר בהלכות תפילה, פרק שלושה עשר, ובשולחן ערוך בהלכות ארבע הפרשיות.
בתוך סדר זה מתעוררת שאלה מעשית: מה דינו של ילד הנקרא למפטיר סמוך לבר המצווה, אך עדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד? עצם עליית קטן לתורה אינה הקושי הנדון כאן; השאלה היא הקריאה בפרשיות המיוחדות.
החשש בפרשות זכור ופרה
בשולחן ערוך, סימן תרפה סעיף ז, מובאת דעה שקריאת זכור ופרה אדומה היא מן התורה. משום כך נאמר שבני יישובים שאין בהם מניין צריכים לבוא למקום שיש בו מניין בשבתות הללו כדי לשמוע את הפרשיות.
לפי הבנה זו הורו פוסקים לחשוש ולא להעלות קטן לזכור ולפרה. לעומתן, בשקלים ובפרשת החודש אין אותו חשש, וגם לפי דרך זו קטן יכול לעלות.
מצוות זכירה ותקנת הקריאה
בהגהת הרמ״א לשולחן ערוך, סימן רפב, נאמר שקטן יכול לקרוא בפרשת המוספים ובארבע הפרשיות שמוסיפים באדר, וכן נוהגים. הדבר כולל גם את פרשת זכור.
ההבחנה היא בין מצוות זכור את אשר עשה לך עמלק, שהיא מן התורה, לבין הקריאה המסוימת בתורה בעניין זה, שלפי דעה זו היא מדברי חכמים. זו גם שיטת הרמב״ם המוצגת כאן, ולכן קטן יכול לעלות אף לזכור, וכל שכן לשאר הפרשיות.
עם זאת, הובאו החולקים והחשש לכתחילה לדעתם. אין למחוק את המחלוקת או את ההחמרה לכתחילה מתוך הצגת ההיתר לשיטת הרמב״ם.
הקריאה שבמניין העולים והמפטיר
יש הסבורים שלמפטיר מעלה מיוחדת על פני שאר העליות. מבחינת ערך הקריאה הנדון כאן, הדבר הפוך: קריאת החובה שבתוך מניין העולים לפי קדושת היום חשובה יותר מן המפטיר שמחוץ למניין.
בשבת אין פוחתים משבעה עולים, ביום הכיפורים משישה וביום טוב מחמישה. מי שנכלל במניין זה משתתף בקריאת החובה שקבעו לפי קדושת היום; המפטיר הנוסף אינו עולה עליה בחשיבותו.
הבלבול נובע מן החשש לקטן בזכור ובפרה, מן הביטוי חובת היום, וגם מן המציאות שבה קריאת המפטיר קצרה ונוחה יותר להכנה. לעיתים משלמים עליה מחיר גבוה, כגון לרגל יום זיכרון, אך המחיר והכבוד החברתי אינם קובעים את ערכה ההלכתי ביחס לקריאה שבתוך המניין.
מסקנת הדברים
לפי שיטת הרמב״ם קטן יכול לעלות גם לזכור, משום שיש להבחין בין מצוות הזכירה מן התורה לבין תקנת הקריאה בתורה. לצד זאת נשמר החשש לכתחילה לדעת החולקים. אין להסיק מחשיבותן של ארבע הפרשיות שהמפטיר שמחוץ למניין נעלה מן הקריאה בתוך מניין העולים.
האם קטן יכול לעלות לפרשת זכור לפי שיטת הרמב״ם?
כן, לפי השיטה המוצגת כאן. מצוות זכירת עמלק היא מן התורה, אך הקריאה המסוימת בתורה בעניין זכור היא לפי דרך זו מדברי חכמים. לכן קטן יכול לעלות גם לזכור, לצד החשש לכתחילה לדעת החולקים.
מדוע יש שחוששים להעלות קטן לזכור ולפרה?
בשולחן ערוך מובאת דעה שקריאת זכור ופרה אדומה היא מן התורה. לפי הבנה זו הורו פוסקים לחשוש ולא להעלות קטן לפרשיות הללו. אין זו הדעה היחידה שהובאה בבירור.
האם החשש בזכור ובפרה חל גם על שקלים והחודש?
לא באותה דרך. בדיון נאמר שבשקלים ובפרשת החודש קטן יכול לעלות גם לפי הדרך החוששת בזכור ובפרה.
מה קוראים כאשר ראש חודש אדר ושקלים חלים בשבת?
מוציאים שלושה ספרי תורה: בראשון קוראים בסדר היום, בשני בעניין ראש חודש ובשלישי בפרשת שקלים. ההפטרה היא בעניין שקלים.
האם למפטיר מעלה הלכתית על הקריאה בתוך מניין העולים?
לא לפי ההבחנה הנדונה כאן. קריאת החובה שבתוך מניין העולים לפי קדושת היום חשובה יותר מן המפטיר הנוסף שמחוץ למניין. המחיר שמשלמים על העלייה והכבוד הניתן לה אינם קובעים את סדר החשיבות ההלכתי.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מי שהתפלל יחיד בר"ח, האם רשאי לקרוא את ההלל?
לאור ריבוי הדיעות בשאלה זו כיצד, אם כן, ינהג היחיד בשעת אמירת ההלל?
היחיד שאחר לתפילה ונצטרף לציבור, האם יחשב כיחיד לדין זה או דווקא אם נמצא ביחידות בביתו?
מעמד ההלל כהמנון האמונה, האם רשאים להנהיג בו מנהגים שונים אשר עלולים לגרום לו לזילות?
נפילת אפיים
בבית הכנסת שאנו מתפללים יש שני מנינים במנין השני באו האבלים ראשונים האם אנו צריכים לעשות נפילת אפיים או לא
נגיעה במטפחת בספר תורה בזמן הקורונה
האם לפי הוראת הרב בענין קריאת התורה בעת הזאת ולפי מנהגנו שכל עולה קורא, אין מקום לחשוש ממגע של כל עולה במטפחות הספרים או בגויל עצמו ונמצא שהעולה האחרון נוגע במטפחת שנגעו בה רבים ללא שחוטאו כהוגן בין כל קורא וקורא? או שמא בעת הזאת יש להורות שלא לגעת בגויל או במטפחות כלל?
שאלה
שלום לרב
1- האם מותר לקרוא את פרשת המן לפני תפילת שחרית?
קדיש יתום
שלום למו"ר.
אני נמצא בשנת אבל על אימי, לצערי אין באפשרותי להתפלל במניין תימני כלל.
כך שאני לא אומר קדיש 'דעתיד' או מה שכינו קדיש יתום.
שאלתי, האם יכול אני לומר קדיש 'יהא שלמא' במניין הספרדי בו אני מתפלל, או קדיש 'על ישראל' לאחר הלימוד?
בדר"כ יוצא שאצל הספרדים אומרים את הקדיש יותר מאחד- כיצד עלי לנהוג?
תודה רבה.
האם ישנם נסיבות שניתן להתפלל תפילת תשלומין גם שלא לאחר תפילה הסמוכה לה?
מה הרעיון של חכמי ישראל בתקנה המחייבת תפילת תשלומין למי שלא התפלל תפילה בזמנה?
מי ששכח להתפלל תשלומין גם בתפילה הסמוכה לה, האם בכל מקרה איבד את הזכות לתפילת תשלומין?
האם סמיכות התשלומים לתפילה הסמוכה לה מעכבת או שיש לו את כל הזמן של חיוב אותה תפילה סמוכה?
הפסקה לק"ש
למו"ר מארי רצון ערוסי שליט"א בהלכות ק"ש כותב רבנו הרמב"ם זיע"א: "היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין, גומר ואח"כ קורא ק"ש. ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא, הרי זה משובח". עכ"ל.
1. אמנם רבנו לא חילק, אבל על פניו נראה שהכוונה לק"ש של ערבית, מכיוון שמדובר בעשיית צרכים, דבר האסור ע"פ ההלכה לפני תפילת שחרית. האם הנחתי נכונה?
ברכות של ק"ש, האם לשיטת הרמב"ם ניתן לסמוך על הש"צ או יש לומר מלה במלה עם הש"צ?
בהל' תפילה (פ' ה') משמע מדברי הרמב"ם שבפריסה על שמע ניתן לסמוך על ש"צ ואילו בהל' ק"ש (פ' ט') משמע שהש"צ מוציא י"ח את שאינן יודעין לקרוא, כיצד ניתן ליישב הסתירה?
היש שוני בין הכללים של יציאת י"ח בברכות לבין יציאת י"ח בתפילות ומה מקורו של שוני זה?
הניתן להתייחס לברכות ק"ש לכתחילה כמו תפילה היות והן מהוות תחנונים ואולם בדיעבד יצא י"ח אף מי שבקי למרות שסמך על ש"צ?
נוסח הברכות
שלום וברכה
אם לפני עזרא ובית דינו לא היה נוסח אחיד לתפילה ואח"כ בזמן עזרא ובית דינו קבעו נוסח ברכות ותפילות
1] מה כוח ב"ד אחר עזרא שיכול לשנות את אשר קבעו ראשונים
הגיע לביהכ"נ לפני תפילת מוסף של ר"ח, האם רשאי להתפלל עם הציבור טרם שהתפלל שחרית?
האם יניח תפילין במקום שנהגו לחלוץ תפילין לפני מוסף של ר"ח?