דילוג לתוכן העיקרי

כיצד מתאר הרב את השינויים בנוסח תפילת תימן ואת חזרת מהרי״ץ למקורות?

1 מדוע מהרי"ץ שינה את מטבע התפילות אשר נהגו אבותינו שקדמו לו כמו רבותינו שקדמו ותפר לאחר שהוכנסו לתימן את מחזרי ספרד ואשכנז מדוע הושפע על ידיהם?

2 האם לא הגיע הזמן להחזיר את הגלגל אחורה לשיטה הראשונה לפני מגיפת הקורונה, שהרב היה מגיש את השיעור ביום ששי משעה 8.30 עד 11:00 שזה כלל גמרא והלכה בהרמב"ם?
 

כיצד דן הרב צפניה ערוסי בפער בין משנת הרמב״ם לבין המציאות והמנהגים?

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול:

האם קיים לפי הלכות הרמב"ם המושגים דה פקטו (למעשה) ודה יורה (תאוריה) ?

זאת אומרת שמבחינה אובייקטיבית הרמב"ם צודק אמנם "עת לעשות להשם הפרו תורתך" \ התקבל בציבור.

דוגמאות לכך - שכר מתלמוד תורה, ברכה על ספר תורה מקלף שעובד בסיד, הפולמוס עם תורת הקבלה :
שלצורך העניין תיאורטית נכון אך מעשית יש מצב קיים שצריך להתאים את עצמנו אליו, כי לולא זאת הרי שמאוד קשה לקיים את הלכות ודעות הרמב"ם בימינו והרי זה מזיד.

האם רשאי לוי לברך על ספר תורה שנכתב לפי מסורת עדה אחרת ביישוב קטן?

שלום עליך מארי.

עברנו לגור בישוב קטנטן בו לרוב התפילות הן במניין, אך לפעמים חסרים מתפללים.
יש כהן בישוב, וכנראה אני הלוי היחיד בישוב.
ספרי התורה בישוב הם אשכנזיים.
בדרך כלל הייתי מוצא דרך להמנע בדרכי נועם מלעלות לספרי תורה שלא כפי מורשת אבותי.
אני מעריך שנגיע למצבים בהם נהיה בדיוק 10 אנשים בקריאת התורה, ראשון יעלה הכהן, וידוע למתפללים שאני לוי.

כיצד עלי לנהוג?
האם לעלות ולברך על ספר תורה שלא כפי מורשת אבותי?
או שלמרות שאהיה נוכח בקריאה אני לא אעלה כלוי אחרי כהן?

תודה.

האם כל החלפת אות בשם ה׳ נחשבת חירוף וגידוף, וכיצד כתב הרב קאפח?

שלום לרב.

א. עיינתי בתשובות הרב בהזדמנויות שונות, אך לא באתי על סיפוקי ואודה לרב אם הדברים יובהרו יותר.
א.קראתי בשבת בספרו של הרב קאפח זצ"ל וראיתי כמה וכמה פעמים שהרב זצ"ל משתמש באות ק' במקום ה'. (אלקים)
שאלתי איך יתכן שהרב עושה כן והרי על זה נאמר "חירוף וגדוף"

ב.לאלה המשתמשים באות ד' במקום ה' אשאל, במה שונה השמוש בק' שעליו נאמר חירוף וגידוף לשימוש באות ד'? (אלד'ים)

בברכה

מה הסיפור שמאחורי הנר — ואיך מדליקים אותו נכון?

תוכן
הרמב״ם מחבר את סיפור ישועת החשמונאים להלל ולפרסום הנס. מתוך העיקרון הזה מתבררים מספר הנרות, זמן ומקום ההדלקה, והדין כשחוזרים מאוחר, גרים בקומה גבוהה או מתארחים.

על הניסים במוסף והזכרת ראש חודש בהפטרה — שבת כד עמוד א, חלק ב

תוכן
סוגיית שבת כד בוחנת אם ההזכרה בתפילה תלויה בגורם המחייב אותה או בקדושת היום כולו. אומרים על הניסים במוסף ומזכירים שבת בנעילת יום הכיפורים שחל בשבת; בהזכרת ראש חודש בברכות ההפטרה נחלקו רש״י ובעלי התוספות, ובהמשך התפתחו מנהגים שונים.

על הניסים בברכת המזון ומנהגי עננו בתענית

תוכן
על הניסים הוא הודאה ופרסום הנס, ולכן מקומו בהודאה שבתפילה ובברכת הארץ שבברכת המזון; השוכח אינו חוזר. בראש חודש מזכירים יעלה ויבוא בברכת המזון, אך אין חוזרים על שכחתו. בהמשך מתבררים מקור אמירת עננו מליל התענית והטעמים למנהגי שחרית ומנחה.

מי מברך על נר חנוכה — ומה קודם כשאין די כסף?

תוכן
סוגיות שבת כג מעמידות זו לצד זו את ברכות המדליק והרואה, הידור בשמן, חובת ההדלקה מול חשד וקדימות נר הבית. הרמב״ם מחבר בין פרסום הנס לשלום הבית ומבאר את יסוד הברכה על תקנת חכמים.

תיקון פורים: היכן משלבים את הפיוט בלי לשנות את התפילה?

תוכן
תיקון פורים הוא פיוט של רבי יהודה הלוי שנקלט בתימן כמנהג מאוחר. מובחנות עדיפויות בין מקומות אמירתו, ובמנהג המתואר מצנעא הוא נאמר לאחר ההפטרה ולפני מוסף. למרות הדיון בעדיפויות, המתפלל בקהילה אחרת ינהג כמנהג המקום ולא ישנה מפני השלום.
Subscribe to מסורת ומנהגי יהדות תימן