דילוג לתוכן העיקרי

יום העצמאות

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
אני תלמיד מישיבת שדרות וקיבלתי על עצמי את פסיקתו של הרמב"ם כפי מנהג תימן הקדום, אני משוייך לציבור הדתי לאומי והשקפתי בנויה ע"פ פי תורתו של מרן הרב קוק.
רואה אני ערך גדול בקדושתה של ארץ ישראל ושיבת ישראל לארצו, ולכן אנו חוגגים כל שנה את יום העצמאות היום שמבטא באופן כל כך ברור את "ראשית צמיחת גאולתינו" ולכן רבים פסקו שצריך לומר הלל ביום זה.
הגאון מארי זצ"ל הורה שלא להגיד הלל ביום העצמאות כיוון שאומר שיש סמכות רק לנביאים לתקן הלל, וכשהיו שואלים אותו מדו בחנוכה אנו אומרים הלל אע"פ שלא נביאים תיקנוהו מארי היה נמנע מלענות והיה נשאר נחוש בדעתו.

כתיבת מגילת אסתר

רציתי לשאול לגבי מנהגינו בכתיבת מגילת אסתר.
1. ראיתי בתשובה של הרב כי בתימן נהגו לסיים כל דף בסוף פסוק כמו בספר תורה ולא נהגו להתחיל כל דף ב"המלך", אך בדורות האחרונים יש כאלו שעושים כך. האם הרב ממליץ לשנות ולעשות שכל דף יתחיל במילה "המלך" או שלפי הרב עדיף להמשיך במסורת הקדומה של סיום כל דף בסוף פסוק?
2. האם לפי מנהגינו שמים מקל בסוף המגילה עליו גוללים את המגילה (בדומה לספר תורה)? ואם יש כמה מנהגים בזה אצלינו, האם הרב ממליץ על מנהג מסוים?
תודה מראש לרב על תשובותיו.

הלכות מגלה וחנוכה פ"ב הל' [יז] (טז)

לק"י ו י"ה אד"ב תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
שמעתי מפי תלמיד חכמים ש״כל הפושט ידו ליטול נותנין לו״ היינו ההגדרה לסוג שני העניים שחייב לחלק להם ביום הפורים, ומאחר שחלק לשני עניים כפי ההגדרה הנ"ל אין צריך לפי קו הדין ליתן ביום הפורים למי שפושט יד (כמובן שאינו יודע פרטים על הפושט). ואף אם טרם נתן לשני עניים אין צריך ליתן למי שפושט יד כשמכוון שיתן מעות פורים לשני עניים הידועים לו שהם נזקקים באמת. לפי קו הדין האם נכונים הדברים הנ"ל?
בכ"ר
שמעיה אפל

Subscribe to פורים