מגילה ישנה שאותיותיה דהו אינה נבחנת בדיוק כמו ספר תורה, אך ההקלות בכתיבתה אינן מבטלות את הצורך במגילה כשרה ובקריאה שלמה. ההבחנה בין רישום שנשאר למחיקה גמורה מובילה לדיני תפירה בגידים, עשרת בני המן והמנהג לפרוס את המגילה כאיגרת.
האזינו לבירור אותיות שנמחקו, תפירה בגידים ופריסת המגילה, תוך הבחנה בין תנאי הכשרות למנהגים.
רישום האותיות משנה את הדין
במגילה ניתנו הקלות שאין בספר תורה. אותיות מטושטשות או מקורעות אינן בהכרח פוסלות אותה: יש להבחין אם רישומן עדיין ניכר או שנמחקו לגמרי. כשניכר הרישום הובאה בשיעור הקלה גם בהיקף רחב של טשטוש; כשאין רישום ניכר נדרש שרובה של המגילה יהיה שלם.
ההקלה בכתב אינה רשות לדלג בקריאה. אותיות או פסוקים שהושמטו צריכים להיקרא כראוי, אף שהקורא משלים אותם בעל פה במסגרת ההקלה במגילה קיימת. אין להשוות זאת לקריאה מן המגילה שסופר עדיין כותב, כשאין לפניו מגילה שלמה קיימת. גם הקריאה כולה בעל פה אינה יוצאת בכך ידי חובה.
החלוקה בדברי הרמב״ם, השולחן ערוך והרב משה איסרליש
בחלוקה שבין רישום ניכר למחיקה גמורה הובהר שהשולחן ערוך תואם את דברי הרמב״ם. ההבחנה היא אם הכתב פגום אך רישומו ניכר, או שהחסר נחשב מחיקה ממשית ורובה של המגילה צריך להישאר שלם.
הרמ״א מביא חומרה נוספת בחסרון תחילת המגילה, סופה או עניין שלם באמצעה. אין לייחס את החומרה הזאת כאילו נאמרה באותו אופן ברמב״ם ובשולחן ערוך. הדיוק חשוב גם כשמגילה ישנה איבדה מצבע הדיו: צבע דהוי, רישום ניכר ומחיקה גמורה אינם מצב אחד.
תפירה בגידים והגבול של כינוי איגרת
המגילה צריכה להיתפר עד שיריעותיה מחוברות, והתפירה בגידים היא תנאי. תפירה בחומר אחר אינה מחליפה אותה. לפי ההלכה בדברי הרמב״ם, אין צורך לתפור את כל החיבור כמו בספר תורה: הובאו שלוש תפירות בקצה, שלוש באמצע ושלוש בקצה השני.
הסיפור על קשירת דף פסוקי חסד בחוט כותנה עוסק בדף נלווה שנועד שלא יאבד, דווקא מפני שקשר כזה אינו חיבור היריעות הנדרש. אין ללמוד ממנו היתר לתפור את המגילה עצמה בכותנה.
מגילת אסתר נקראת גם ספר וגם איגרת. הכינוי איגרת מסביר הקלות מסוימות, אך אינו מוחק את דרישות הספר הכשר. גם אם הצגה או סרט יפרסמו היטב את הנס, אין הם מחליפים קריאת מגילה הכתובה ונערכת כהלכתה. טעם המצווה אינו מבטל את צורת קיומה.
עשרת בני המן בנשימה אחת
את שמות עשרת בני המן ואת המילה ״עשרת״ שאחריהם קוראים בנשימה אחת, לפרסום שכולם נהרגו כאחד. בשיעור דייקו בלשון הרמב״ם שזהו דין הקשור לקריאה בציבור. ההבחנה מוצגת כקריאה בדבריו, ולא כקביעה שכל המנהגים זהים; מכל מקום הובהר שהפסק נשימה אינו מעכב בדיעבד גם בציבור.
קורא ופושט כאיגרת
לפי המנהג והנוסח שעליהם נסמך השיעור, הקורא מתחיל לקרוא ופורס את המגילה בהתקדמותו, כדרך קריאת איגרת. לאחר שסיים חוזר וכורך אותה, ואז מברך את הברכה שלאחריה. הובחן מכך מנהג עדות אחרות הפורסות את המגילה לפני תחילת הקריאה.
המשנה ברורה מורה להכין משטח שלפני הקורא, כדי שהיריעות הנפרשות לא ייפלו לארץ. לצד זאת תואר מנהג תימני היסטורי שלא הקפיד באותו אופן, ובשיעור צוין שבמקום הקריאה נוהגים בזהירות האמורה במשנה ברורה. תיאור ההיסטוריה אינו הזמנה לנהוג זלזול במגילה.
מסקנת הדברים
ההקלות במגילה מדויקות: רישום ניכר שונה ממחיקה גמורה, והכשר הכתב אינו פוטר מקריאת המילים בשלמות. גם תפירה בגידים נשארת תנאי למרות הכינוי איגרת. בדיני המחיקה נשמרת התאמת השולחן ערוך לרמב״ם לצד חומרת הרמ״א, ובקריאה ובפריסה נשמר ההבדל בין דין, הנהגה לכתחילה ומנהג.
האם אותיות דהויות במגילה דינן כאותיות שנמחקו לגמרי?
לא. יש להבחין אם רישום האותיות עדיין ניכר או שאבד לגמרי. כשניכר הרישום הובאה הקלה רחבה גם בטשטוש רב; כשאין רישום ניכר נדרש שרובה של המגילה יישאר שלם. בכל מקרה יש לקרוא את המילים כראוי ולא לדלג עליהן.
האם מותר לדלג בקריאה על פסוק שהסופר השמיט?
לא. ההקלה בכתב של מגילה קיימת אינה היתר לדילוג. הקורא צריך להשלים את החסר כראוי במסגרת תנאי ההכשר, אף שהוא קורא אותו בעל פה. אין להשוות זאת למגילה שעדיין הולכת ונכתבת או לקריאת כל המגילה בעל פה.
מי מחמיר כשחסרה תחילת המגילה או סופה?
בשיעור יוחסה לרמ״א החומרה בחסרון תחילת המגילה, סופה או עניין שלם באמצעה. בבירור הסופי הובהר שבחלוקה בין רישום ניכר למחיקה גמורה השולחן ערוך תואם את הרמב״ם. אין לייחס את החומרה הנוספת כאילו כולם אמרו אותה באותו אופן.
האם אפשר לתפור את יריעות המגילה בחוט כותנה?
תפירת יריעות המגילה צריכה להיות בגידים, וחומר אחר אינו מחליף את התנאי הזה. הסיפור על חוט כותנה עסק בקשירת דף נלווה כדי שלא יאבד, דווקא משום שאין זה חיבור היריעות ההלכתי. לפי ההלכה שנידונה אפשר להסתפק בתפירות בגידים בקצות החיבור ובאמצעו, בלי לתפור את כולו כספר תורה.
האם נשימה אחת בעשרת בני המן מעכבת בדיעבד?
בשיעור הובהר שאין היא מעכבת בדיעבד גם בציבור. לכתחילה קוראים את השמות ואת המילה ״עשרת״ שאחריהם בנשימה אחת לפרסום הנס. הדיוק שהדין קשור לציבור הוצג כהבנה בלשון הרמב״ם, ולא כהשוואה של כל המנהגים.
מתי פורסים את המגילה כאיגרת ומתי מברכים אחריה?
במנהג שעליו נסמך השיעור קוראים ופורסים בהתקדמות הקריאה. בסיום חוזרים וכורכים את המגילה, ואז מברכים את הברכה שלאחריה. הובחן מכך מנהג עדות אחרות הפורסות לפני תחילת הקריאה. לפי המשנה ברורה מכינים משטח כדי שהיריעות לא ייפלו לארץ.
האם פרסום הנס בהצגה יכול להחליף קריאת מגילה?
לא. טעם פרסום הנס אינו מבטל את צורת המצווה ואת דיני המגילה. הכינויים ספר ואיגרת מבטאים את שילוב התנאים וההקלות, אך נדרשת קריאה מתוך מגילה כשרה. הצגה או סרט אינם מחליפים את הקיום הזה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קרא מגילה בארבעה עשר: האם יוציא את ירושלים בחמישה עשר?
משלוח מנות
שלום לרב, ב - 4 שנים האחרונות הנהגתי מנהג לילדיי ולאישי שאת מצוות המשלוח מנות אנו נותנים לגוף ציבורי כלשהוא וכך כל שנה מוסד אחר. פעם נסענו לבי"ח לויינשטיין לנפגעי פיגועים, פעם אחת למוסד למפגרים, ושוב לבי"ח לילדים וכו'. כאשר אני עושה בערך 20-30 משלוחי מנות ופיזית אנו נוסעים ונותנים את המשלוח בעצמנו אחד אחד שרים להם שירים ואומרים חג פורים שמח לכל חולה/מפגר... ברצוני לשאול כמה שאלות:
1. האם כאשר מצבנו קצת יותר קשה השנה אוכל לצמצם במשלוח המנות? והאם זה בסדר שהפסקתי לשלוח מנות לאחיי ושכניי לאימי ולהורי אישי, האם יש חיוב מסויים למישהו?
תודה וחג פורים שמח
כיצד נוהגים ביום שנה שחל בפורים לעניין אזכרה, קדיש ומעבר לפני התיבה?
שלום וברכה
1 אבי ע"ה נפטר בי"ד אדר לפני שנתיים. במקור מקהילת יהודי עדן.
אנחנו מעוניינים לעלות לקבר ולעשות אזכרה לאחר פורים, האם יש עם זה בעיה?
2 כמו כן, מהם מנהגי תימן בנוגע לאזכרה? ממתי אומרים קדיש? מהשבת שלפני יום השנה?
3 האם נהגו שהבן עובר לפני התיבה ועולה מפטיר בשבת שלפני והאם הבן עובר לפני התיבה ביום השנה שחל בפורים?
תודה רבה
חיוב נשים בקריאת המגילה
לכבוד מו"ר שלום רב!
ידועה ההלכה שנשים חייבות בקריאת המגילה. לפי כמה מעדויות זקינינו שהיו בתימן, לא זכור להם שנשים באו למקרא מגילה בבית הכנסת (כמו בכל ימות השנה...) ואף לא קראו להם בבית בחזרתם מבית הכנסת. אודה לרב באם יבהיר לי נקודה זו, שמא אלו עדויות לא נכונות, או שמא היתה להם איזו שהיא סיבה מצדקת לדבר.. (הדבר מאוד תמוה בעיני דווקא משום שמקובלנו שאבותינו הקפידו על קלה כבחמורה, ודווקא בדבר זה נראה כי אולי לא היתה מודעות למצוה זו...
תודה לכבוד הרב.
פספוס מילה מתוך המגילה
פספוס מילה מתוך המגילה אילו פוסקים אמרו שאם פספס אחת ממילות המגילה עדיין יצא ידי חובה? אם פספס חלק ממילה, לדעת רוב הפוסקים יצא ידי חובה?
משלוח מנות עם מטבלים: תוספת משמחת או מנה בפני עצמה?
מהלכות מגילה
רציתי לשאול את הרב.
1. האם לפי הרמב"ם ניתן לכתוב מגילה על "קלף" של ימינו, או שכמו שבס"ת זה לא בסדר, כך גם במגילה (שבימינו יש להקפיד על קריאה מגויל)
2. אם יש לי מגילת גויל אך כתובה בנוסח ספרד (הכוונה לא כפי מסורת תימן) יש לי לקרוא בה ולצאת ידי חובה?
3. האם משנה איך כתובה המגילה (אם יש "המלך" בכל ראש עמוד)?
4. האם בפורים מברכים "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים"? אם לא, מה כן מברכים?
תודה רבה.