שלום כבוד הרב!
בבית הכנסת של אבי מורי ישנו מניין המורכב בימות החול ממתפללים אשר נוסח תפילתם הינו בלדי ואחרים שנוסח תפילתם הינו שאמי, כיצד עליהם לנהוג בקריאת התורה בימי שני וחמישי בשבועות בהן סדר הפרשיות אינו אחיד? האם עליהם לקרוא פרשת בלק כמנהג השאמי או לקרוא פרשת פנחס כמנהג הבלדי? אשמח אם הרב יוכל לפרט את מקור השוני בין המנהגים, והאם שמירת סדר הפרשיות בימי שני וחמישי לפי המנהג הינו בעל חשיבות או שאין עניין בשמירת הסדר בימי שני וחמישי אלא אך ורק בשבתות?

על פי מנהג תימן מתפללים מנחה לאחר העלמות השמש וסמוך לה ערבית לאחר צאת הכוכבים.
האם נכון לנהוג כך לכתחילה (על פי שיטת הרמב"ם) והאם נכון לעשות כך בארץ, שברוב הקהילות מקפידים להתפלל לפני הסתרות השמש?

בברכת התורה,
נתיב שלם

1. האם נשים (תימניות) יכולות לומר פסוקי דזמרא בשם ומלכות ( ברוך שאמר וישתבח וכן יוצר המאורות, מה לגבי תפילת מוסף?
2. מה דינו של חלקי עוף קנויים שהוכשרו כעוף שלם לגבי חליטה?
3. מה דינו של עוף שהוכשר שלם האם נח\יתן לחלוט אותו שלם ואח"כ לחתכו?
4. חלקי בשר בקר שכנראה לא הוכשרו בגודל שנקנו מה דינם לגבי חליטה?

כבוד הרב שלום, יש לי שאלה בנוגע לאחת הברכות שאנחנו מברכים בתפילה - "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה...", ויותר מכך - אנחנו מבקשים שאותם מינים יכרתו ויאבדו. הופתעתי לגלות שמינים הם אנשים שכופרים בתורה שבכתב/שבע"פ (אפילו באות אחת מהתורה) וכן כאלו שלועגים לתורה ומצוותיה. מכאן יוצא שיש הרבה אנשים דתיים שקוראים את הברכה הזאת למעשה הם מתפללים נגד מכרים שלהם ואפילו בני משפחתם (ושוב נוסח הברכה מדבר על אבדון!). האם זה הגיוני? האם לא נכון יותר להתפלל שיחזרו בתשובה כמו בברכה החמישית? אשמח להבין את הסוגייה.
תודה מראש ובברכת חודש טוב ומבורך, תומר

לכבוד הרב שלום!

ילמדנו רבנו,

אצלנו בבית הכנסת חותמים ברכת השכיבנו ללא אמירת חי פסוקים.

האם לחתום עם הש''צ או עדיף למהר כשהש"צ מתחיל אמת ואמונה ולהספיק לומר את הפסוקים עם החתימה?

תודה רבה!

הרמ"א אומר בסימן של"ה שאם ביקר את החולה ולא התפלל עליו לא יצא ידי חובת מצות ביקור חולים כראוי. האם דבריו אמורים רק על חולה במחלה שיש בה חשש של סכנה אפילו רחוק. או גם אם מדובר על חולה ששוכב שבוע בבית בגלל שפעת גם אז יש חיוב להתפלל עליו בשעת ביקור חולים. (אני יוצא מנקודת הנחה שלא על כל מיחוש צריך להתפלל )

לק"י
שלומות כנהר לכב' הרב ערוסי!
בסידור שיח-ירושלים חלק ראשון (לימות השנה) מהדורה שישית מעודכנת תשס"ה -הקדושה במוסף ר"ח עמ' שסט' - והקדושה במוסף לחוהמ"ע עמ' שע"ט :
הערה א' (ד"ה): " בנוסח הרמב"ם ותכאליל עתיקים...לא נזכר נוסח "כתר" אלא...
הערה ב' (ד"מ): "כן הנוסחא ברמב"ם ובתכאליל קדמונים....
שאלתי: האם לא תרתי דסתרי ? האם הערה א' אינה סותרת הערה ב' ? אם לא נזכר ברמב"ם נוסח "כתר" כיצד גירסת "עם עמך" הוא הנכון?
תודה
יחיא

לרב שלום וברכה לאחר נישואינו בעלי החליט לקבל על עצמו את פסיקת הרמב״ם בשונה מאביו. בבוקר איננו נוטלים ידיים לאחר שנת הלילה אלא נוטלים פעם אחת בימין ופעם בשמאל רק לפני התפילה. ייכול לעבור זמן רב אפילו יותר משעה בין זמן הקימה לבין התפילה והנטילה. האם נכון לעשות כך לפי הרמב״ם?