שכח להתפלל מנחה של שבת, האם חייב להזכיר "הבדלה" בתפילת התשלומין (ערבית) או "יעלה ויבוא" כשמדובר בערב ר"ח?

שלום הרב.
לא הבנתי מה צריך אני לעשות בתפילות השחר. מחד - הבנתי כי עפ"י הרמב"ם צריך לברך על כל מעשה שיש עליו ברכה שאני עושה אותו בבוקר (שומע תרנגול, לובש חגורה וכו'), אך מאידך - צריך לברך עוטר ישראל בתפארה כשאני לובש את הכיפה -1. זו לא הברכה הראשונה - אז איך אני מברך על השאר? (למשל, כאשר צריך אני קודם כל לברך כשאני מתיישב על המיטה - הרי זה לפני שאני שם את הכיפה)
2. איך בכלל אני מברך על לשים את הכיפה? (האם זה אחר לבישת הכיפה? בלי כיפה? מכסה ראשי במשהו אחר?)
3. איך בכלל אני מברך כל זאת עוד בטרם נטלתי ידיי אחר שנתי?
בתודה...

שלום,
בהלכות יו"ט פרק פ"ו הלכה י"ח כותב רבנו
" אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו--אלא כך היא הדת: בבוקר משכימין כל העם לבתי כנסייות ולבתי מדרשות, ומתפללין וקוראין בתורה בעניין היום; וחוזרין לבתיהם, ואוכלין. והולכין לבתי מדרשות, קורין ושונין עד חצי היום; ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה, וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות, שאר היום עם הלילה."

למה כוונת רבנו ?"ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה,"

באיזו שעה ביום ? צהריים בסביבות 13:00 או יותר מאוחר ?

תודה רבה

איך הולך התהליך של קריאת שמע ישראל? ומתי קוראים אותו? אני קורא מצאת הכוכבים ואחרי זה לפני השינה האם זה בסדר ?

אני יהודי אשכנזי המתפלל בבית כנסת אשכנזי ואת בית הכנסת מנהיג רב, תלמיד חכמים.
לאחרונה שמעתי מחבר תימני שרב תימני פסל רב אחר בטענה שאינו אומר "בריך שמיה".
נדהמתי, בבית הכנסת שלנו אין אומרים "בריך שמיה" בהוצאת ספר תורה.
האם כל מי שאינו אומר אכן יש בו פיסול?
אודה לרב אם ישיב לי תשובה ברורה.
השאלה נשאלה באתר מורשת במקור.

א. אם מכניס ראשו מבעד לחלון - האם יצטרף למניין?

ב. האם עזרת נשים נחשבת לרשות אחרת ע"מ להצטרף למניין?

כבוד הרב, אני תימני צעיר שחוקר את דרכי ביהדות על מנת לשמר את מסורת אבותיי, ולא מצאתי מנוח מלהבין את דרך המלך. נתקלתי בכל כך הרבה מנהגים בעדה שלנו, שחלקם שיבוש גמור וחלקם מיוסד על מסורת עתיקה ומדוייקת.
לשאלתי, באחת מהתשובות שקראתי באתר,
ציטוט:
"אולם רבינו התקין תקנה לכל התפילות בכל ימות השנה, שהש"ץ יתפלל בקול, והיודעים להתפלל יתפללו עמו מילה במילה, ושאינם יודעים שומעים מן הש"ץ ויוצאים ידי חובתם.
ותקנה הוא תיקן בגלל שהוא ראה את אשר אנו רואים גם בימינו, שבעת חזרת הש"ץ, המתפללים מדברים בינם לבין עצמם, ובמקום נמצאים יחידים שעונים אמן אחרי ברכות הש"ץ.

האם לפי הוראת הרב בענין קריאת התורה בעת הזאת ולפי מנהגנו שכל עולה קורא, אין מקום לחשוש ממגע של כל עולה במטפחות הספרים או בגויל עצמו ונמצא שהעולה האחרון נוגע במטפחת שנגעו בה רבים ללא שחוטאו כהוגן בין כל קורא וקורא? או שמא בעת הזאת יש להורות שלא לגעת בגויל או במטפחות כלל?