אנו מנין מצומצם לפעמים יש ןלםעמים לא בא עשירי האם אפשר להתפלל בשקיעה ביחיד או להמתין עד הרגע האחרון ולהתפלל בצבור שלבסוף הוא לא בא

שלום לרב בתפילת שחרית בתפילת העמידה בלחש באמצע ברכת אבות מרגיש שהוא צריך דחוף להשתין. מה יעשה לגבי התפילה ולגבי התפילין? ואיך ימשיך אחר כך את התפילה?

לק"י

שלום וברכה לכבוד הרב!

אשה הנוהגת לברך ברכות השחר על הסדר גם אם לא נתחייבה בהם, ועתה מתחתנת עם רמבמ"י. האם יכולה להישאר עם מנהגה הקודם, כיוון שמדובר בנוסח תפילה - שבעיקרון אין נוסח קבוע לאשה. או שמא כיוון שלשיטת הרמב"ם אין מדובר בנוסח תפילה גרידא, אלא בברכה התלויה בעשייה של האדם, יש לה לשנות את מנהגה?

בתודה מראש!

להרב רצון הרצוי על כל אחיו - שלום רב!
הוה עובדא בבית כנישתא דנן - שהכהן שהיה חזן תוך כדי חזרתו על התפילה צעד מהתיבה אל הדוכן ופרש כפיו יחד עם רעיו הכוהנים. ואני תהיתי על כך - שהרי דעת מרן (קכח/כ) להדיא שלא יפרוס כפיו כלל כשיש כהנים אחרים וכ"פ במ"ב שם (וכ"פ בילקוט יוסף הל' תפילה כרך ב עמ' ודלא כפר"ח שעולה בכל מקרה) אך דעת רבנו בעניין זה לא מפורשת (ולכאורה לחינם הפנה בעל באר הגולה (שם) במרן לדברי רבנו (והתכוון לפ"טו, ה"י) שהרי רבנו התייחס רק למקרה שיש שם כהן אחד ויחיד והוא החזן - שעולה לדוכן אם לא חושש לטירוף דעתו). ולכאורה כן דעת מהרי"ץ בסידורו (חלק א עמ' עא עמוד

שלום לרב האם נכון לומר שאליבא דהרמב"ם (עכו"ם יא, יב) המנהג הרווח לומר פרק תהילים לרפואת חולה הינו איסור חמור?
תודה

שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה

לרב שלום וברכה! כתב מרן (קלז,