בנסיבות רגילות אין קריאה כזו נחשבת למנין העולים לתורה-האם מעמדו של המפטיר כשאר הקוראים?
האם יש הבדל במקרה שהמפטיר טרם החל בקריאת ההפטרה בנביא? כאשר יש להחזיר את המפטיר-האם יחזור ויברך ברכות התורה?
האם בנסיבות אלה יש להתחשב בטורח ציבור?
אצלנו בבית הכנסת יש מניין רק בשבתות וימים טובים. ונוהגים להתפלל במוסף תפילה אחת וכמו כן במנחה של שבת או יום טוב. בנוגע למוסף כך שמעתי שנהגו בתימן אבל מה בנוגע למנחה? האם מותר לכתכילה להתפלל תפילה אחת במנחה כשיש זמן? והמצב בבית הכנסת הוא שחבר שלי לא "מת" על זה שיש תפילה אחת במנחה והוא ממש כועס על זה, איך אפשר להרגיע אותו ולהסביר לו שהכי חשובה האחדות והשלום?
כידוע יש 2 נוסחאות בתפילה ל"חיי עולם" ב"ובא לציון" יש את הנוסח בסידורים "נטע" ויש את נוסח הרבמ"ם והמהרי"ב "נטעה". מה ההבדל בין הנוסחאות? האם יש הבדל מהותי או תפיסתי?
תודה מראש
מארי שלום. יש לנו בעירי מניין בלדי של אנשים שהולכים לעבודה, ולפיכך הם מתפללים מאד מהר ובמרוצה. אם לא אתפלל שם, הרי שאצטרך להתפלל בשטיבלך שמתפללים שם באידיש וזה ממש לא בשבילי. האם עדיף לי להתפלל בבית מאשר להתפלל במרוצה במניין הבלדי?
היש לחשוש שאם יעמוד תלמיד חכמים לקריאה עלולות הקללות ח"ו להתקיים?
האם אין לברך ברכות התורה על התוכחה מאותו חשש?
האם קורא התוכחה חייב לשנות מהכתוב ולכנות בגוף נסתר או להקפיד שלא יעמוד מולו מישהו שכאילו מקללו?
האם לתרגום התוכחה יש השפעות חיוביות או שליליות על הציבור?
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
ידוע לי שאת החלק הראשון של 'ובא לציון' צריך לומר בציבור, הינו בעשרה עם ש"צ. אם אני מתפלל בציבור, והחזן והקהל הגיעו לפני וכבר אמרו 'ובא לציון' האם אני יכול לומר לבדי 'קדוש קדוש קדוש', או שיש לומר 'קדושת ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו'?
תודה רבה לכבוד הרב.
למארי רצון ערוסי הי"ו
1) האם המנהג לקרוא את התוכחה בנעימה מהירה מבוסס על מקורות הלכתיים או שמא זהו מנהג בלבד. ואם זהו מנהג בלבד מה דעתו של הגר"י קאפח ושל כבוד הרב לגבי האופן שבו צריך לקרוא את התוכחה?
מהו המודד להלכה "אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו"? האם יש לו להמתין 3 ימים כפי שנאמר בפשט ההלכה?
האם זה תלוי בסוג הפעילות או החוויה שעברה עליו לפני שניגש לתפילה?
האם כל הרהור המשיא את דעתו של האדם יפטור אותו מתפילה במועדה?
לכת"ר בחוק לישראל של היום בהר יום ד' בהלכות הרמב"ם בסוף (תפלה פ"ד) "לפיכך הבא מן הדרך עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו - אמרו חכמים ישהה שלושה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל" יש לזה נפקא מינה גם לימינו? כמו אדם שחזר משהות ממושכת בחו"ל שהשעות הפוכות שם ויש לו ג'ט לג? ואז לא מתפלל עד שמתרגל לשעות? או שהרמב"ם וחכמים כיוונו אחרת? יסביר כת"ר מה הפשט הנכון של האיסור
תודה
שלום לרב
לאור הוראתו ההלכתית של מהרי"ק שלא לאמר הלל
מה לעשות במניין שאומרים הלל
במנחה כנראה שאתפלל במניין חרדי שאומרים תחנון האם יש בעיה לאמר איתם תחנון
תודה מראש
עמיאל