מהי שיטת רבינו הרמב"ם בשאלה זו ומהי שיטתו של מרן השו"ע?

הטלית (תדיר) והתפילין (מקודש יותר), היש במקרה זה רלוונטיות לכלל: "תדיר קודם"?

האם ניתן בנסיבות אלה להפעיל בלעדית את הכלל: "מעלין בקודש"?

היש חובה ש"שין" בתפילין של ראש תהא חשופה לאויר כנדרש מהפסוק "וראו כל עמי הארץ..."?
תפילין של יד לפעמים מכוסה ונסתר ע"י הביגוד, האם רצוי שיהא מוגן ע"י הקוביה ע"מ שלא ינזק הריבוע שלו?
האם הכיסוי הארעי הינו בגדר האיסור להפוך תפילין של יד לשל ראש תוך שהוא מחבר את פרשיות התפילין?

הרמב"ם ציין חשיבות המזוזה לזכור יחודו של ה' ומאידך מחייב גלילתה וכריכתה בבית המזוזה, היש סתירה בדבריו?

מדוע בדיני התפילין לא נזכרה החובה להציג הפרשיות גלויות ע"מ שיקרא אותם ויזכר ביחודו של ה'?

מדוע נתחייב הסומא הן במזוזה והן בתפילין והרי אינו יכול לקרות הכתוב בפרשיות שבהם?

מדוע התירו חז"ל להציל מן השריפה בשבת תיק התפילין אע"פ שיש בו מעות שהינן מוקצה?

באיזה שלב מתקדש נרתיק זה, האם גם אם ייעד אותו לתפילין וטרם השתמש בו כנרתיק לתפילין?

כיצד התייחסו חז"ל למנהג עמי הארצות שאחסנו את פירות התרומות ומעשרות בסמוך לספר תורה?

היש מגבלה לחומרי הצבע כולל המופקים מבעלי חיים טמאים או שיש להסתפק במבחן קיומו של הצבע?

בנסיבות שהצבע דהה ונראה כאפור, האם חייב לשוב ולצבוע? ועד כמה, עד שיהיה שחור כעורב?

מהם הצבעים שיש לצבוע את הבתים ואת הצד הפנימי של רצועות התפילין?

אם יהיה דינו לענין הנחת תפילין כאטר, איזו יד תיחשב כ"יד כהה"?

מהו המבחן הקובע לענין הנחת התפילין, רוב הפעולות של האדם או פעולת הכתיבה?

מהי הפשרה שקובע הגר"ע יוסף בדין הנחת התפילין ליהודי בנסיבות אלו?