היש מקום להחמיר ולהחשיבו כ"קטן" למרות הפגיעה בכבוד הבריות ועוגמת הנפש לנער בר המצווה?
כאשר מדובר בקהל עדת תימן, האם יש בחומרות שכאלו זלזול בחכמי העדה בבחינת "דור יקלל אבותיו"?
"כל המחמיר תבוא עליו ברכה", האם כך ראוי להורות בכל מקרה?
מדוע תקנו חכמים הפטרות מיוחדות לר"ח שחל בשבת או לאחר השבת?
הישנה התייחסות להפטריות ר"ח בפסקים של הרמב"ם והשו"ע?
האם לשיטת רבינו הרמב"ם קטן רשאי להפטיר באותן הפטריות הנחשבות כ"חובת היום"?
שלום וברכה,
עד לפני מספר שנים קנינו עלים של כסברה/פטרוזליה/סלרי וכו'... רגילים והשרנו אותם במי סבון + מלח.
לאחרונה מפיצים חששות כבדים לגבי עלים אלו.
אבקש מכבוד הרב להנחות אותי מה לענות ואין כדאי לנהוג.
האם חובת העמידה מוגבלת רק עד לאחר הקדושה ולאחר מכן מותרת הישיבה?
היש חובה בעמידה או די בחובת השתיקה במהלך חזרת הש"ץ?
מהו המנהג הקדמונים של יהודי תימן והאם יש לו מקום גם בימינו?
כבוד הרב,
נולדתי באנגליה ובעל תשובה. רוצה ללכת לפי הרמבם איזו נוסח מומלץ להשתמש?
דבר נוסף מה אני צריך לעשות שאני מתפלל במנין והם לא מורידים נעליים ולא משתחווים?
תודה רבה
אליוט
שלום וברכה,
זכורני לפני כ-20 שנה שהתמנים נהגו להדליק ולכבות אור בחג אשר היה באמצע השבוע, ללא שעון שבת.
עפ"י מה נסמך המנהג הזה? אם אפשר לפרט.
בברכה,
מהו יסודו של המנהג שאין תוקעין ערב ראש השנה?
האם אין זה ראוי יותר להמשיך ולתקוע ביום זה ע"מ להכנס לימי הדין בלב מרועע מהשפעת התקיעות?
האם יש במנהג זה גם פגיעה בהכנות האחרונות של ש"צ המיועדים לתקוע עבור הציבור?
מהי משמעות ההתבטאות של התוספתא "העומדים" שהועתקה ע"י הרמב"ם והשו"ע, האם בדווקא או במשמעות "הנמצאים"?
על מי מסתמכים חכמי אשכנז שפוסקים לברך את רוב הברכות מעומד ומדוע פסיקה זו לא נתקבלה ע"י חכמים אחרים?
נאמר בנביא "ויעמוד העם בברית", האם מכאן ניתן להוכיח הצורך לעמוד בעת ביצוע מצוות ברית המילה?
כיצד נהגו בעדות ישראל בגין שבת זו, האם המשיכו בהפטריות "שבע דנחמתא"?
מהי שיטתו של הרמב"ם בסוגיה זו במיוחד שאין לה שום איזכור בתלמוד?