דילוג לתוכן העיקרי

תלתא דפורענותא, מהו מקור השוני במסורת קריאת ההפטרות?

תוכן

מסורת יהודי תימן (באלאדי) הינה עפ"י התלמוד וכפי שפסק הרמב"ם. מהו, אם כן, מקור המסורת של שאר עדות ישראל כולל יהודי תימן (שאמי)?

לשיטת שאר עדות ישראל שסימן ההפטרות הינו דש"ח ולא דח"א כיהודי תימן, איזה הפטרה יקראו כאשר יחול ר"ח בשבת?

הנוהגים הפטרות אלו בנעימה של קינה, האם כהלכה הם עושים או יש לחוש לפגיעה בכבוד השבת?

האם מותר לקבור אשה ליד איש?

תוכן

מהו מקור מנהג החומרה שלא לקבור נשים ליד גברים שכן דין זה לא נזכר בתלמוד ולא בפסקי הרמב"ם והשו"ע?

לשיטת המחמירים, היש להעתיק קבר אשה שנקברה ליד איש למקום אחר או לעשות מחיצה בין הקברות?

אילו בעיות הלכתיות וחיכוכים משפחתיים עלולות לצוץ באימוץ המנהג להקפיד שלא לקבור אשה ליד איש?

מהו מנהג יהודי תימן באיסור תספורת בתקופה הקרויה "בין המצרים"?

תוכן

מאימתי אסור להסתפר לפי התלמוד וכיצד פסקו רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע?
לנוהגים איסור תספורת מי"ז בתמוז, האם שייך להרחיב ולהחיל מנהג זה גם על גילוח הזקן?
כיצד התייחסו גדולי ישראל לאיסורים מכח מנהג בהשוואה לאיסורים מכח דין?

כהן שלא צם בתענית ציבור, האם עליו לצאת חוץ לבית הכנסת בעת קריאת התורה?

תוכן

היש להתייחס לעצמו של יום התענית כדינו של יום הכיפורים או לקבוע דיני היום לפי מצב המתפללים?

לשיטת הנוהגים שלא להעלות לתורה מי שלא צם, כיצד מוסיפים "עננו" בערב התענית והרי טרם החל הצום?

מהו מקור המנהג שלא להעלות לתורה או לשמש כש"צ את מי שלא צם או אף להוציאו חוץ לביהכ"נ אם הוא כהן?

האם מותר בשבת להניח כלי מתחת למזגן ע"מ לקלוט המים המטפטפים ממנו?

תוכן

היש למים המטפטפים מהמזגן גדר נולד ויהיו אסורים מדין מוקצה ואז יאסר להניח כלי מדין "מבטל כלי מהכנו"?

לשיטת המחמירים מדין נולד מהי דרך הפעולה שעליהם לנקוט ע"מ למנוע טפטוף המים בשבת למקום שאינו רצוי להם?

האם אבל פטור מאמירת הלל?

תוכן

מדוע אין התייחסות בתלמוד ובפסקי הרמב"ם לשאלה זו למרות השכיחות הרבה שלה?

הניתן לפטור את האבל מאמירת הלל כדין הפטור מאמירת הלל בראש השנה?

האם חייב האבל לצאת מביהכ"נ בעת שאומרים הלל והאם המתפללים בבית האבל פטורים מאמירת הלל?

חיבור פרשיות קרח חוקת ובלק בשנה פשוטה, הכיצד?

תוכן

האם העובדה שקורים חוקת בלבד בשנה מעוברת סותרת לכאורה את המנהג של חיבור קורח וחצי חוקת בשנה פשוטה?

מהו המנהג בכל שאר העדות בחיבור פרשיות אלו ומהם המנהגים שנתפתחו אצל יהודי תימן?

המחברים בשנה פשוטה הפרשיות, כיצד לא חששו שלא יקשה על ההמון שמיעת מיתת 2 צדיקים, כטעמם של החולקים פרשת 'פרה אדומה'?

מי שסיים את תפילתו, האם חייב להמתין עד שחברו מאחוריו יסיים ע"מ שיוכל לפסוע לאחור?

תוכן

מהו המקור להנהגה זו המקובלת ע"י יהדות אשכנז והאם יש מקום להחמיר כמותם למרות שאין לה איזכור בתלמוד?

מה יעשו בבית כנסת שישנם שם מתפללים רבים באופן צפוף שאין לכל אחד 4 אמות משלו?

מהי התכלית של הפסיעה לאחור והכריעות בסיום התפילה והאם ההמתנה לחבירו הינה אקט של כבוד כלפי מעלה?

Subscribe to מנהגי עדות