האם שינה בתנאים מסוימים (ארעי / קבע) מהווה הפסק והיסח דעת בין שני חלקי סעודה?
כיצד ניתן להסביר את דין בני החבורה המסובים לאכילת קרבן הפסח ונתנמנמו או נרדמו תוך כדי אכילה?
מהם הגדרים של הפסק והיסח דעת, האם אדם שהאריך בקריאת מזמורי תהילים או להבדיל שהה זמן רב בעשיית צרכיו יחשב כהיסח דעת?
האם ברכתו בורא פרי אדמה באכילת שום חי או תהיה ברכתו שהכל היות ואין מקובל כיום לאכלו באופן הזה?
האם הברכה משתנה בהתאם לרמת הראוי לאכילה של אותו פריט מזון?
מדוע רבינו הרמב"ם לא חילק בהלכות יוה"כ באיסור אכילת פלפלין בין יבש לבין לח?
היש הבדל בדין ט' באב ושאר תעניות במסיר ריח רע ביחס לדיני יום הכיפורים המחמירים כל הנאה אפילו ברחיצה?
בידוע שמטעמת עד רביעית אפילו בלעו אינה צריכה ברכה, האם לענין תעניות ניתן להקל במטעמת כשהיא נפלטת?
מה משמעות "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר ביום הכיפורים, האם כמו דין מאכלות אסורות הנאסרות בהנאת חיך בלבד?
האם הנוהג לקדש (ולהבדיל) על יין כדעת הרמב"ם יוצא י"ח בקידוש (והבדלה) שעושה חבירו על מיץ ענבים?
בס"ד.
לכבוד מורנו ורבנו,יאיר לנו דרכנו,שלום.
אני מנהיג בבתי,שלא יבטו את המילה אלוהים עם קוף,
מקוון אף פעם לא שמעתי ממור אבי,או ממור סבי ז"ל אפילו לא פעם אחת ,
וגם מזקני העדה הקדושה,לא שמעתי שהם אומרים אלוהים עם קוף,
משום מה זה נשמע לא טוב.
ומיותר לציין,שהמילה תמיד נאמרת לשבח ולא לגנאי,
ולאו דווקא מתוך פסוק,כמו את שם השם.
מצפה לתשובת רבנו שיאיר לנו את עננו.
פעולות אלו על אף שצורכות אנרגיה רבה אינן מוגדרות מלאכה ולכאורה יהיה מותר?
בנסיבות מסוימות נעשות פעולות אלו כצורך רפואי, האם יש לעשותם בשינוי או היש לחוש לגזירת שחיקת סמנים?
האם מותר בשבת לעשות טיפולי פיזיוטרפיה במים (בבריכת שחיה)?
לשיטת הסוברים שהתפילין הינו כלי שמלאכתו לאיסור, כיצד הם מתירים טלטול לצורך עצמו?
נפסק להלכה (רמב"ם ושו"ע) שמותר לשלח לחבירו ביום טוב אף תפילין, הא כיצד והרי לכאורה אסורים בטלטול?
האם מותר בשבת ללמד על התפילין תוך טלטולן לצורך הדגמות מעשיות?
האם יברך ברהמ"ז טרם יציאתו, האם בשובו יברך ברהמ"ז וברכת המוציא אם ירצה לחזור ולאכול?
באלו נסיבות לא נחשב שינוי מקום למרות שיצא מחוץ לביתו ולא יתחייב ברהמ"ז למפרע?
האם ישנה הקבלה בדין שינוי מקום לדין היסח דעת והאם יציאה לעשיית צרכים נחשבת לשינוי מקום או היסח דעת?
זבוב שנפל לתוך כוס תה, כיצד יעשה בשבת ע"מ שלא יחשב לכאורה כבורר לשיטת החולקים על רבינו?
מהו גדר איסור בורר בשבת, האם סילוק עצמות מהדגים יחשב כבורר למרות שאין תערובת של פסולת עם אוכל?
האם מותר בשבת ליצוק יין עכור לכוס, להמתין שתשקע העכירות ולשתות אח"כ מהיין הצלול שבחלק העליון של הכוס?
אם מדובר ב"יום טוב", מדוע אם כן מרן לא פסק שאין נפילת פנים כבר מתפילת מנחה והיכן לרמב"ם ולמרן דינים המיוחדים ליו"ט? מהי הטובה שבאה לישראל הן בט"ו באב והן ביום הכיפורים והאם זו מהווה סיבה לצאת אל הכרמים ע"מ לצפות בנשים? מה עומד מאחרי הפגנת השמחה וההודאה לה' דווקא ע"י הנשים ומהי האהבה שבא לבטא אירוע ההתכנסות בכרמים? מדוע הרמב"ם לא מנה את ט"ו באב בימים שאין נופלים על פניהם למרות שבמשנה צויין כ"יום טוב"?